הסיפור המיני שלך

אני רוצה קודם כל לומר שהשיחה שלנו מלווה אותי כבר חודש ומהדהדת לי כל הזמן, מהדהדת את התובנות שהיא הציפה, שהיא זיקקה. 

האפשרות לשבת ולדבר את הגוף, את המין, את העונג, את סימני השאלה, את המסע הפנימי והחיצוני בחקר הגוף ועצמי המינית, היא אפשרות נדירה. אני לא חושבת שמתישהו יצא לי לשבת ולדבר ככה את הדברים הללו.

כשאני כותבת ככה אני מתכוונת למשך, לרצף שהשיחה אפשרה. בעצם היא אפשרה איזה רוחב יריעה, איזה מבט שעובר תמידית מאיזה לונג שוט לזום אין, שוב ושוב. להשתהות כל פעם, לקפוץ אחורה בזמן, להריץ קדימה וחוזר חלילה. 

בעצם היא אפשרה איזו שהות בתוך חומרי החיים שלי, אלה שעיצבו את מי שאני ולהבין דבר או שניים משמעותיים. 

אני רוצה להודות לך רוית, על המתנה הזו שהענקת לי. 

על האפשרות להבין את עצמי קצת יותר טוב. 

להתבונן על חיי ועל המסע המיני שלי וללמוד ממנו עוד כמה דברים על עצמי, על האפשרות שניתנה לי להתבונן בנרטיבים מסוימים שהולכים איתי כברת דרך ולפרק אותם, לבחור לספר אותם מחדש, אחרת אפילו. פשוט מתוך הבנה שהם אינם נכונים עוד. זו בחירה שתקפה כמובן לא רק לסיפור המיני אלא בכלל לחיים… ואני חושבת שהשיחה איתך מאוד הדהדה לי את זה.