פוסט זה מוקדש לבנות משפחתי הלביאות האהובות לוחמות האור ורודפות הצדק.
איפה הידיעה על האונס תפסה אותי
בלילה בו קראתי את הדיווח הראשוני על האונס באילת, עוד הצלחתי להשאיר את האירוע חיצוני ומרוחק ממני. ככל שחלפו השעות, המועקה הפכה כבדה והחושך נהיה גדול. גדול מאוד.
מצאתי את עצמי במצב, שהרגשתי שהמוח שלי הוא בליל אחד גדול של מחשבות ומילים, שרוצות לצאת החוצה, ואינן מוצאות את הדרך. קצת כמו האירוע המוחי שחוויתי פעם. אני, שחייבת להשמיע את קולי – נאלמתי דום.
ושמחתי בבניי, לא בלי חשש, שמא אכן הצלחתי לחנך אותם לחמלה, לרגישות, לראיית האחר.ת, לכך שלעולם לא יעמדו מנגד מול עוולות, לעיתים גם על חשבון עצמם.
וחרדתי לבתי, זו הבוגרת, החזקה, המודעת, היודעת, המשתפת, ותהיתי – כמה הכלים שהענקתי לה יוכלו להגן עליה מפני הרוע שבעולם הזה.
ונותרתי ללא תשובות ברורות.
אני מניחה, שאני רק אחת מתוך רבות, אחת מתוך רבים, שמקרה האונס הזה השפיע עליהן.ם באופן דומה.
כולנו יכולות להזדהות עם הכאב
וחשבתי על המזל הגדול שיש לי, רק מזל ותו לא, שלא חוויתי פגיעה מינית מימיי – ולמרות זאת כל כך קשה היה לי. וחשבתי על כל הנשים שכן, ועל השדים שוודאי מתעוררים אצלן עכשיו, ובכיתי גם עליהן, כמו עליה, על הנערה מאילת.
כי אנחנו לא חייבות לחוות פגיעה מינית בגופנו, כדי שנוכל להזדהות עם הכאב.
כי כולנו חווינו במהלך חיינו הטרדות והצקות וקריאות מיניות לעברנו, שלעיתים גרמו לנו לרצות ולהפוך לאוויר. כי רובנו הגדול, מתנהלות בעולם הזה מתוך המקום שמישהו, איפשהו וכל הזמן מביט בנו, סוקר ובוחן אותנו.
מכולנו מצופה להיות נחמדות ומחייכות לכל דורש – ודי בחוויות האלה, כדי להקטין ולהחליש אותנו כנשים, כנערות, כילדות (עוד בעניין בפוסט מרצה, רוצה, מרוצה).
העובדה, שהאונס הגיע לכותרות ושהתגובות היו ברובן הגדול אוהדות ותומכות, שחררו משהו אצל נשים רבות נשים רבות ואיפשרו לסוד החבוי בתוכן – לצאת סוף סוף לאור.
אונס לעולם אינו אשמת הקורבן
והנה אמת שלא ניתנת לערעור: אונס לעולם אינו אשמת הקרבן – לא אם היא לבשה חולצה חשופה, לא אם היא שתתה אלכוהול, לא אם היא היתה עם רבים לפניו, לא אם היא הזמינה אותו לחדרה, ואפילו לא אם היא יזמה איתו מגע מיני, פגיעה מינית היא גם אף פעם לא אשמתך. בין אם עברת אותה בעצמך ובין אם בתך נפלה קרבן לפגיעה מינית בעצמה.
אנחנו יכולות להיות אמהות נפלאות, מחנכות בחסד, לביאות שואגות שמגינות על גורותיהן, נשים עוצמתיות אבל אף פעם לא נוכל לשמור עליהן ועל עצמנו במאת האחוזים.
המניעים לאונס
אם אצטרך לסרוק את המניעים לאונס, את התנאים שמעודדים ומאפשרים אותו ומאידך, את הגורמים שעשויים להפחית את מקרי האונס – אצטרך לחדול מכל עיסוקיי האחרים. זה פשוט רחב ועמוק כל כך. ובכל זאת, אני בוחרת להתמקד בכמה מהם.
חינוך מודע מגדר
ישנם שינויים חברתיים גדולים ועמוקים, שהם הרבה מעבר לך, לי או לבנות ולבנים שלנו, אבל בהחלט נוכל לקחת בהם חלק, כך שלאט לאט תיווצר פה חברה טובה ובטוחה יותר עבור כולנו.
נתחיל מכך, שמגיל צעיר נאפשר לבנים חופש בחירה. לא נחשוש אם הבחירות שלהן אינן עומדות בקנה אחד עם התרבות הגברית המיליטנטית ששולטת פה. איזה רע יכול לצמוח מילד שהולך לחוג בלט? שרוצה להשחיל חרוזים על חוט או ללבוש שמלה לגן?
איך זה שחד קרן ופרפרים מאיימים עלינו יותר מרובה צעצוע וטנק פלסטיק? (אני מודה, שמעולם לא הסכמתי לתת יד לעידוד המיליטנטיות בביתי, לכן לא נכנס אלינו רובה צעצוע. מה שכן – נמשח לק על האצבעות של מי שרצו בכך ומי שהתחשק לו.ה התחפשו עם שמלות וחצאיות. היה כייף!).
נחנך את בנינו ובנותינו לכך, ש“בת” איננה מילת גנאי, שאין דבר כזה “לרוץ כמו בת” או “לזרוק כמו בת”. תראי פה את ההשפעה שיש למילים האלה על כולנו:
ומהצד השני – נעודד את הבנות לשחק בלגו, לטפס, להעז, להתנסות בניסויים מדעיים, לשחק משחקי כדור, ללבוש בגדים שנוחים להן – ובאופן כללי, נעביר להן את המסר, שהן שוות ומסוגלות המון.
בנים מרגישים – בואו נאפשר להם לבטא רגשות
ננסה לאפשר לבנינו לזהות רגשות, שלהם ושל אחרים ולהביע רגשות מגוונים, שאינם רק כעס. על הסקלה ישנם עצב, פחד, חשש מכשלון, געגוע, אכזבה. ישנן אהבה, התרגשות ושמחה.
מי שמודע לרגשותיו שלו, קל לו יותר להיות קשוב ומודע גם לרגשות של אחרותים. הוא יכול להכיל ולחמול ולרצות להיטיב עם האחר.ת.
נאפשר להם לבכות. כי מה שטוב עבורנו ועבור הבנות שלנו, שמשחרר ומנקה, חייב להיות מתאים גם עבורם.
נאפשר להם לחוות תסכול, להבין שלא תמיד יקבלו כל מה שירצו ושזה ממש ממש בסדר. נדגיש שאסור לקחת בכוח, במרמה, בגניבה, במניפולציה – את מה שלא הצלחנו להשיג בטוב, בלי לפגוע, בלי לרמוס, בלי להשפיל.
איך זה קשור לעניין האונס?
חלק גדול מהקושי שילדים, נערים וגברים חווים, נובע מכך, שהבעת רגשות כגון אלה שציינתי, נתפסת גם כיום, כלא “גברית”.
כשהם רחוקים מעצמם, הם לא רק כועסים ומתוסכלים, אלא שגם יש להם פחות כלים להתמודד עם הכאב והקושי שהם חווים, כך שאלה נצברים בפנים והרבה יותר קלים להתפוצץ.
מאידך, כשבנות ממוסגרות לתוך תבנית מצומצמת, הכישורים, היכולות, ותכונות האופי שלהן מצטמצמות אף הן ומקטינות אותן. לכן – יום “העצמה” לילדות, נערות או נשים, שכולל סדנת איפור וסטיילינג וטיפים לצילום סלפי – אינו מעצים, אלא עושה את ההיפך. וזוהי, לצערי, רק דוגמא אחת.
הקשבה לקול הפנימי
נעודד את בנינו ובנותינו להקשיב לקולם הפנימי, לזהות ולדייק את הרצונות והצרכים האישיים שלהם ולתת משקל פחות ללחצים מבחוץ. זה קשה, בטח כשאתה נער, בטח כשאת נערה, אבל זה חלק מחומת המגן שלנו.
על פטריארכיה, פמיניזם ותקוה
הפטריארכיה היא השורש לכל כך הרבה מהרוע שסביבנו. תרופת הנגד למיטוט הפטריארכיה, היא הפמיניזם, וזה נכון לגבי גברים ולגבי נשים באותה המידה.
“אבל אני לא פמיניסטית!“, אולי את מתרעמת עכשיו בליבך. אם זו עמדתך, היא לא זרה לי. הייתי במקום הזה עד לפני כמה שנים, אבל עכשיו, אנא, קראי את הדברים הבאים:
המטרה (של תיאוריות, תנועות ואידאולוגיות פמיניסטיות, ר.ר.) להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית, ולשפר את מצבן ומעמדן. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים.
אם הדברים תואמים את עמדותייך – ברכותיי – את פמיניסטית!
אפליה כגורם מחליש
כאשר לאורך מאות רבות של שנים נשים הופלו בכל הקשר של החיים, כוחן ומעמדן נחלש. כשאינך מוערכת, כשאין בפנייך את אותן הזדמנויות שיש לגבר, כשאת מודרת, הפגיעה בך הופכת להיות משהו קל, מקובל, נסלח.
כשאת שווה פחות בעיני מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות, כשנשים אינן נמצאות בצמתי קבלת ההחלטות המרכזיים, כך שאינן יכולות לפעול לשיפור המצב, המצב נותר על קנו.
כשנשים נמדדות לא באיכויות הרבות שלהן אלא במידות הגוף וביופיין, כשהן מוחפצות ברחוב, בפרסומות, בחלונות הראווה, בפורנו – החושים כלפי הרצונות והצרכים שלהן מתקהים.
די לראות את הענישה העלובה לפוגעים, את היחס המשפיל שעוברות נפגעות עבירות מין, כדי להבין באיזה מקום נמוך אנחנו נמצאות.ים ואיזו דרך ארוכה יש עוד לעשות.
איך הפמיניזם שלך יעזור?
פמיניזם הא כמו כישוף, שברגע שאת נוגעת בו אין דרך חזרה. את מתחילה להיות מודעת לחוסר הצדק ולחוסר השוויון, לאט לאט את מתחילה להשמיע קול, להתנגד. ככל שיותר נשים וגברים יהיו פמיניסטיים בעמדותיהם, יביעו אותן ויפעלו לאורן, כך יגבר הסיכוי לשינוי. אין לנו אפשרות בחירה, אם אנחנו רוצות ורוצים להפוך את העולם הזה לטוב יותר עבור הדורות הבאים.
בתפילה לימים טובים ובטוחים.
אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.