אם טרם קראת את הפוסט הפעלים המרכיבים את שפת האהבה, אולי ברצונך לעשות זאת עכשיו, כדי להתחבר לרעיון.
תחילת הקשר
בתחילתו של הקשר, הו, הו! כמות ההורמונים שמופרשת יכולה לאכלס כפר קטן ולהפוך בראשנו את מושא.ת ליבנו ליצירה מושלמת של הבריאה. לפעמים נראה שלא צריך לעשות יותר כלום, אלא פשוט להיות ולהנות מהטוב הזה, שהעולם הרעיף עלינו.
מה קורה לקשר עם חלוף הזמן הזמן
ככל שהזמן חולף, לצד ההכרה בכך, שזכינו במפעל הפייס (וגם הצד השני לא ממש יצא נפסד, האמת), ההורמונים כבר פחות משחקים תפקיד והחיים האמיתיים תופסים את מקומם.
תכל’ס, פרפרים בלב זה נהדר, אבל ידוע שאורך החיים של פרפרים הוא כל כך קצר, שאין להתפלא, שהם עוזבים במהרה את ליבנו ועוברים לעולם שכולו טוב.
כשזה קורה עלינו להתחיל לאמן ולתרגל את עצמנו, כדי שהאהבה בה זכינו, תשאר לאורך זמן. בעצם – האימון והתרגול האלה אינם מפסיקים אף פעם, כלומר, כל זמן שאתםן יחד.
לתרגל אהבה? מה זה, פילאטיס?
כן ולא. אהבה אינה פילאטיס, אבל ההשוואה לא לגמרי רעה: אפשר לחשוב, שמהשיעור הראשון בפילאטיס, ידעת לעשות את כל התרגילים בצורה כזו, שתיטיב עם נפשך ועם גופך באופן מושלם.
נורא התרגשת כשעשית סופסוף את הצעד, נרשמת והגעת לשיעורים הראשונים. צפית במורה שלך עושה את התרגילים, ראית את החברה הטובה שמתרגלת כבר 3 שנים, הבנת איך את רוצה שהתרגול שלך יראה, ואז… נאלצת להתחיל לתרגל באמת. מאתגר, לא פשוט, אבל בלתי נמנע, כדי שזה יצליח.
קדימה, מתחילים!
לחלוק
קשה לתחזק מערכת יחסים אינטימית ואוהבת לאורך זמן, כשמה שמחזיק אתכם יחד הן הטרדות מי יעשה כביסה, מי יקפיץ את הילדות לחוגים, ומי תהיה מותק ותעשה קניות בדרך הביתה.
כלומר, ברור שהבית לא יצליח להתקיים בלי תיאומים מסוג זה, ומאוד חשוב לחלוק את המשימות האלה, כך שהן לא יפלו רק על אחד.ת מכםן.
מאידך, את התיק של ביצוע המשימות שציינתי, אפשר גם לפתור בדרכים אחרות – עוזר.ת בית, קאר-פול של הורים לחוגים ושירותי און ליין של רשתות השיווק, כך שהחלוקה הזו חשובה, אבל לא מספיקה.
(וטיפ קטן שלמדתי על בשרי: חלוקה דיכוטומית של מטלות בית, בעיקר אם היא מגדרית, היא מתכון לכישלון, אז אני ממליצה בחום שתמנעו).
על מה מדובר?
הכוונה היא, שתחלקו זו עם זה את החיים עצמם, כלומר, לא רק את משימות החובה. אני לא מצליחה להזכר במצב בו חזרתו של בן זוגי מהסופר, גרמה לי לאיזו תחושת אינטימיות מיוחדת איתו.
מאידך, כשאנחנו חולקים קשיים, הצלחות, חששות, ציפיות, שמחות ועוד, קשה מאוד שלא להרגיש את האינטימיות באויר ובלב.
זה כייף לחלוק תחביבים, לחלוק נושאי שיחה ברומו של עולם (וגם נמוך מכך) ולאהוב לבלות יחד עם אותם אנשים. זה מוסיף עניין וגיוון לחיים. עם זאת, אני לא חושבת שדברים החיצוניים הבאמת נהדרים האלה, יכולים להוות תחליף לאינטימיות שנוצרת מכך, שאתם חולקות.ים את העולם הפנימי שלכםן.
כשבן.ת הזוג שלנו אוזרים עוז ומכניסות אותנו לנבכי הנפש שלהםן, בלי ליפות, בלי לנסות להרשים ולמצוא חן, יש בכך להגיד לנו, שאנחנו ראויות וראויים לאמון הזה. להיות אשת/ איש האמון של בן.ת הזוג שלנו, זו מתנה ענקית שיש להעריך, לנצור ולהוקיר.
וכמה מילים על סקס
כשבן.ת הזוג שלנו בוחר.ת לחלוק איתנו את החוויה המינית שלו/ה, את הפנטזיות, את הכשלונות, החששות, האכזבות, הוא/היא בוחר.ת לחלוק איתנו את הסודות הכמוסים ואת הפחדים הכי עמוקים שלו/ה. לעיתים נהיה היחידים עלי אדמות ששומעות.ים את הדברים.
בבקשה תקדשו את הרגעים האלה, עבורה.ו, עבורך, גם אם הדברים אינם קלים או ערבים לאוזן. תגובה לא מתאימה ברגע האינטימי הזה, עלולה לגרום לכך, שלא תהיה פעם נוספת. וזה מוביל אותי לפועל הבא.
להקשיב
אני מניחה, שיכולת ההקשבה שלך מעולה, ולמרות זאת חשוב לי להתעכב על הפועל הזה.
פעם חשבתי שאני יודעת להקשיב – חברותיי, בתי, בניי, היו חולקים איתי את חייהםן ואני הייתי “מקשיבה”, כאשר בלי לשים לב, חלק גדול מהקשב שלי היה מנותב אלי: איזו עצה אוכל לתת כדי לעזור, מה אוכל ממש לעשות לטובתם ברגע זה, או באיזו מגננה אשתמש, כדי להוכיח שאני לא אשמה במצב.
להקשיב מתוך מודעות וכוונה
לאט לאט הבנתי, שברגע שאני עסוקה בתשובות ה”חכמות” שלי, אני עסוקה כמעט אך ורק בעצמי, כך שהאחר.ת מקבל.ת שאריות קשב. אינני פנויה לקלוט את האינטונציה, את שפת הגוף, את השתיקות, את הנשימה, את הקושי.
לאחרונה אני מנסה לתרגל הקשבה אחרת. פתוחה לכל שיבוא, יודעת שתפקידי להיות אוזן קשבת, מיכל שיכול להכיל את מה שאחר.ת רוצה להסיר מעליו/מעליה, או לחלוק איתי.
נדרשו לי שנים להבין, שאין לי מה להוכיח, שעצם ההקשבה הכנה היא המתנה לה א.נשים זקוקות.ים, הרבה יותר מאשר העצות שלי, בטח יותר מאשר תוכחת ה”זו לא אשמתי”, או “אין לי מה לעשות”.
הנה דוגמא מהחיים שלי
באחד הימים אמר לי בנזוגי בטלפון, שהוא רוצה שכשנפגש, נדבר על איזה קושי שהוא חווה. אצלנו, עם שני הבתים שלנו, משפט כזה יכול להשאר באויר גם למשך 4 ימים עד שנפגש. לא פשוט לבעלת עצבים מתוחים כשלי.
האינסטינקט שלי הוא להתחיל ולהגג בראשי – “מה זה יכול להיות? מה עשיתי? האם הוא רוצה לפרק את הקשר? האם יהיה לי איך לעזור לו?” ועוד שלל מחשבות מאוד מפותחות ובוגרות מאותה המשפחה.
אבל כשהגענו לשיחה קרה לי איזה קסם לא ברור – השארתי את הראש שלי (עם דגש ברור על הפה) מחוצה לה ונכנסתי לשיחה כשכולי אוזניים ולב.
הייתי כל כולי שם בשבילו, בשיחה (או שתיקה, שלי) שהיתה משמעותית ביותר עבורי. לא ניסיתי להתגונן ולא להציע פתרונות, אלא חיבקתי והקשבתי קשב רב, מה שהראה לבנזוגי, שהוא לא לבד.
היא גרמה לי לתחושת אהבה עזה כלפיו והוכיחה לי באופן מוחלט שזו, הדרך היחידה להקשיב באמת.
המסקנה המתבקשת היא, שהקשבה אמיתית מצריכה מודעות, כוונה ומינימום אגו.
חוצמיזה, רגע לפני השיחה, תעשו לעצמכםן טובה ושימו את הטלפון על שקט או במקום בו לא תוכלו לראות ולשמוע אותו.
אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים. אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק.
לשחק/לדמיין
אם עד עכשיו הכל היה מאוד בוגר ורציני, בואו נעשה אתנחתא קומית. בעצם, לא חייבים להתפקע מצחוק, אבל ממש כדאי שנצליח להכניס קצת קלילות לתוך החיים הזוגיים שלנו (אמרה האישה, הרצינית לעיתים עד כאב), כדי שהם ישמרו…איך לומר? חיים.
השגרה שוחקת, החיים מכבידים וכדי שלא נתעורר בוקר בהיר אחד ונשאל את עצמנו: “מי אנחנו, מי הוא ואיך, לעזאזל, הגענו לפה?”, אנחנו צריכות.ים לוודא שאנחנו מנערות.ים את האבק מעת לעת.
כבר כתבתי בעבר על חשיבותם של המשחק והדמיון בחיי המין שלנו (ראי חדר השינה כגן שעשועים), ומה שנכון עבורם, נכון גם לחיים הזוגיים כמכלול.
חיות נוצרת על ידי הומור, הפתעה, לקיחת סיכונים, משחק, דמיון. אין הכוונה לכך שתהפוך לסטנדאפיסט, שתקני לו יאכטה בהפתעה, או שתטפסו טיפוס חופשי על היוסמיטי, אלא שתדאגו לשבור מעת לעת את הצפוי והמוכר.
רוצה דוגמאות? הנה:
צאו לבליינד דייט. כן, כן, מה ששמעת. תחליטו, טלפונית או בווטס אפ, לאן יוצאים. תתארגנ.י בלי שהאחר.ת רואה מה לבשת, סעו בשני רכבים (אם ישנם), כנסו בנפרד… מפה תמשיכו לבד, אני מקווה שאין לך ציפיה שאלחש לך באוזן במהלך הפגישה, צריך שגם לך תהיה אחריות על השתלשלות העניינים, לא ככה? 🙂
בלי להגיד לה, בקש מסבא וסבתא שיקחו את הנכדות מהגנים, כך שישאר לכם יום שישי פנוי לעצמכם.
תכינו יחד משקה אלכוהולי או קינוח שלא הכנתםן אף פעם, או לפחות לא יחד. (ראה עוד על אוכל ויחסים).
קורות לכם “פאדיחות” בסקס? תצחקו! תשמחו שאתם.ן בזוגיות כזו שמאפשרת את זה.
5 שנים כבר לא עשיתם קאמפינג? הילדים גדלו? יאללה, תארזו אוהל, וסעו!
תרקדו – יחד, או שתרקדו מול הפרטנר.ית שלכם. זה משחרר, זה קליל, זה כייף (במילא אין מקומות לרקוד מעל גיל 40 ובעידן הקרח, סליחה, בעידן הקורונה – גם ככה אין לאן לצאת).
תתכתבו בווטס אפ, לא רק לגבי רשימת הקניות, אלא לגבי דברים שהייתם רוצים לעשות יחד – עכשיו או בלילה או כשהקורונה תחלוף… חלק מהדברים ישארו באויר, אבל אחרים בטח יתממשו ויכניסו שמחה ורעננות לזוגיות שלכם.
מאוד הגיוני, שישנם פעלים נוספים שחשובים לך בזוגיות שלך, למשל – לכבד, לפרגן, להכיל, לחמול ועוד.
לא אכתוב כאן על כולם ואני סומכת עליך, שאם הם חשובים לך, יש לך את היכולת לעשות בהם שימוש נבון. כל מטרתי היתה לשים אלומת אור על כמה מהם. משם באפשרותך לקחת את הדברים לאן שיתאים לך.
מאחלת לך זוגיות טובה, מלאה וחיה.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.