טאבו
רובנו גדלנו בסביבה שבה השיח על המין היה טאבו. כולנו מוצפות במסרים, שאומרים לנו, שאנחנו אמורות להיות סקסיות ומושכות, אבל מאידך, אנחנו צריכות להזהר לא לבטא את המיניות שלנו יתר על המידה, כדי לא לפגוע בשם הטוב שלנו וכדי לא להפגע.
במקביל למסרים האלה, לרוב אף אחת לא ישבה ודיברה איתנו על המיניות שלנו. יום אחד פשוט גילינו אותה, את המיניות.
אם לסכם – אם רצה הגורל ונולדת אישה, את לא אמורה לרצות, את לא אמורה לבטא ובטח שאת לא אמורה לדבר על המיניות שלך.
ואז – כמה מפתיע – את נכנסת למערכת יחסים ואין לך שמץ של מושג, כיצד לתקשר את המיניות שלכם וכיצד להעלות את הנושאים שקשורים במיניות שלך עצמך. אז את לא.
לקחת סיכון
... הסיכון הגדול ביותר בחיים הוא לא להסתכן בכלל. אדם שלא מסכן כלום, אינו עושה כלום, אינו רואה כלום, אין לו כלום, והוא לא כלום. הוא אינו יכול ללמוד, להרגיש, להשתנות, לגדול, לאהוב ולחיות.
לאו בוסקאילה, 'לחיות, ללמוד ולאהוב'
זה ברור לי, שלהפתח ולשתף בנושאים הקשורים במיניות, זה לא דבר שקל לעשותו, בטח אם לא עשית זאת עד עכשיו. שיתוף הפרטנר שלך כרוך בסיכון, כיוון שהוא עלול לערער את המקום הבטוח והמוכר לשניכם.
אם עד עכשיו שיחקת אותה שהכל בסדר, הוא היה משוכנע שהכל טוב ונראה ששניכם מרוצים מהסידור הזה, למה צריך לפתוח את זה ולדבר? למה? כי אם אתם רוצים להנות מחיי המין שלכם, אין אופציה אחרת. חלק משמעותי מהסוד לחיי מין עשירים, מענגים ומספקים, טמון בתקשורת הפתוחה בינכם.
הכוונה לרצון המשותף לחלוק, לתמוך, לגוון, להעמיק, לחוות חוויות חדשות יחד ובאופן כללי – לרצות שלשניכם יהיה טוב.
קשה לי לדמיין מערכת יחסים מינית מוצלחת וארוכת טווח, ללא תקשורת פתוחה, כנה ושוטפת בין בני הזוג, בכל הנוגע להעדפות המיניות שלהם, לצרכים ולתשוקות שלהם. יחסי מין הם קודם כל יחסים וככאלה, הם דורשים תקשורת.
עד שלא תהיי מוכנה להסתכן ולשתף את בן הזוג שלך בדברים שמעוררים אותך, מסקרנים אותך ושאת ממש רוצה לנסות יחד איתו, עד שלא תפתחי ותחלקי איתו את החששות שלך, את הדברים שכבר נמאס לך שאתם עושים, את מה שמבאס אותך – נראה שיהיה לכם קשה לחוות ניצוצות וסערות בחדר המיטות.
עוד על לקיחת סיכון ראי חדר השינה כגן שעשועים.
כל עוד לא תביאי את כל כולך לשם, כולל גם שיח מיני עם הפרטנר שלך, ההנאה שלך תהיה מוגבלת.
אוחזת בשני הכובעים – זה של השואלת וזה של המשיבה
לפעמים, אנחנו בונות לעצמנו תילי תילים של סיפורים בראש ומשכנעות את עצמנו, שזו האמת הצרופה: “אם אציע לו, הוא יגיד שאני…”, “אם הוא רק ידע על מה אני מפנטזת, הוא יחשוב שאני…”. עוד לפני שביטאנו רצון או מחשבה – אנחנו כבר “יודעות בדיוק” מה תהיה התגובה שלו.אם אנחנו השואלות ואנחנו המשיבות, תקשורת עם הפרטנר באמת נראית מיותרת, ואנחנו בוחרות להמנע ממנה.
אבל זו טעות כל כך גדולה. כדי להפוך את מערכת היחסים המינית שלכם לחיה, בועטת ומענגת – תהיו חייבים לדבר.
הצילו! איך להתחיל?
אולי זה ירגיש לך כמו לדבר שפה זרה אחרי שיעור תיאורטי אחד בלבד בכתה. האמת, זה לא כל כך שונה – זה מביך וזה מביך. בטוח, שאם תשארי באיזור הנוחות שלך, תהיי פחות מובכת, אבל מאידך – תהיי גם “פחות” מדברים אחרים:פחות מרוצה, פחות מסופקת, פחות שמחה ובוודאי עם פחות תשוקה.
תוכלי לנסות ולגשש, לטפטף אמירות או שאלות כלליות סביב הנושא שחשוב לך להעלות. את יכולה “לנצל” לטובתך סצנה בסרט או בתכנית טלויזיה, שאתם צופים בה יחד ולהגיד משהו עליה, לשתף אותו בסצנה מספר שאת קוראת או לדבר על נושא תיאורטי ולאו דווקא עליכם.
זה יכול לעזור לך להבין לאן נושבת הרוח. בנוסף, בן זוגך יוכל בעצמו להסתגל לעניין בהדרגתיות, במקום שיבהל, יסגר או ינטוש את השיחה.
תקשורת מינית זוגית יכולה להתקיים בכל זמן, העיקר שהיא מתקיימת. אין מתכון עם מינונים, תדירות ותזמונים רצויים לשיחות האלה. מאידך, שמירת הנושא הזה כטאבו בינכם בוודאות מזיקה לחיי המין שלכם. דיבור על מיניות הוא כמו שריר, שצריך לתרגל. ככל שתשתמשי בו יותר הוא ילך ויתחזק והאתגר ילך ויפחת מפעם לפעם.
כיצד לתקשר ביטויי קושי
כשמדובר בשיחה שנוגעת בקושי שקשור במיניות שלכם, עדיף להתרחק קצת מהרגע בו חווית את החוויה עצמה, כדי שתהיי פחות טעונה ויותר שקולה. גם ככה זה נושא נפיץ, אין צורך לזרוק רימון ואח”כ לטפל בנפגעים.
חכי לזמן בו אתם קרובים, פיזית ונפשית ובן זוגך פנוי להכיל אותך, או שתצרי לכם זמן כזה. השתדלי לדבר פנים אל פנים ותארי את החוויה שלך בסיטואציה, מה מפריע לך, מה הצרכים שלך. אל תדברי במושגים של כמה הוא לא היה בסדר. שום תועלת לא יכולה לצמוח משיחה כזו. לכולנו יותר קל להקשיב, כשאנחנו לא מרגישות מותקפות או מואשמות. גם להם.
אם לא תדברי על הדברים הפחות נעימים לך, עלול להווצר מצב, שאתם ממשיכים ועושים אותם. אם לא תבטאי את הרצונות שלך, התסכול, הטינה וחוסר הסיפוק, עלולים להשתלט על החוויה שלך. זה מדרון חלקלק בדרך להפחתה ואפילו להמנעות כללית מקיום יחסי מין עם הפרטנר שלך. בבקשה עשי הכל כדי שזה לא יקרה.
אני מקווה, שהעובדה שאת בוחרת לתקשר מיניות עם בן זוגך, תקל גם עליו לעשות בדיוק את אותו הדבר.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
על שיתוף, הקשבה ומשחק בחיי האהבה
תקשורת מינית – כמה היא הכרחית ומדוע בני זוג נמנעים ממנה
סקס אוראלי לגבר, כולל מדריך מפורט!
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.