אני אוטוטו בת 50. לשמחתי, תופעות גיל המעבר עדיין אינן נותנות בי את אותותיהן (תודה, אמא), אבל ברור לי, שלא לעולם חוסן.
הידיעה מה שצפוי לי, יש בה כדי להטריד קלות את מנוחתי. אם, למשל, התשוקה המינית שלי לרגע אינה כתמול שלשום, מיד עולות בראשי מחשבות מסוג: “אוי, אברוך! גיל המעבר הגיע!”. אחרי כמה ימים הכל חוזר לקדמותו ואני נרגעת, אבל יום אחד זו תהיה המציאות שלי – הוא באמת בוא יבוא.
לשמחתי, אני גם יודעת, שלא מדובר בסוף העולם. ברגע שאנחנו מכירות בכך, שמדובר במהלך טבעי של חיינו, שאין מה להתבייש בו ושניתן להתמודד עם תופעות הלוואי שהוא מביא איתו – המפלצת נראית מאיימת פחות, אולי אפילו אפשר לביית אותה ולחבב חלקים ממנה.
מה זה גיל המעבר? על איזו תקופה בחיינו מדובר?
בעבר נהגו לקרוא לגיל המעבר גיל הבלות. כנראה רצו לומר: “אם עד עכשיו הרגשת פורחת וחיונית, אז זהו, מותק, השלב הזה נגמר”.
כיום משתמשים בביטוי “גיל המעבר” או “מנופאוזה”. מדובר בתקופה שהיא אחרי גיל הפוריות, כאשר מקובל להתייחס לתקופה של 12 חודשים ללא דימום וסת כלל.
קודמת לה תקופת הפרה-מנופאוזה, שבה פוחתת הפרשת הורמוני המין ומתחילה אי סדירות במחזור הוסת.
באיזה שם שלא נבחר להשתמש, הרי שההכרה בכך שאנחנו כבר לא צעירות – יכולה לגרום לתחושה לא פשוטה של בושה. אנחנו חיות בעולם שמקדש את הנעורים – ורבות מאיתנו היו רוצות לשמר אותם ככל הניתן.
אפילו כשחיפשתי תמונות לפוסט הזה, אחד מהשלבים שאני מאוד אוהבת בכל הקשור לפוסט חדש, הרי שהפעם – כמעט שלא היו תמונות מתאימות, שאינן בתשלום (אינני משלמת על תמונות, אלא נותנת קרדיט לצלמים, כמקובל).
תמונות של נשים צעירות – מצאתי באלפים, בלי לחפש. מסתבר שיש כאלה שעדיין סבורים, שהעולם שייך לצעירות ☹.
(תודה לדודה צביה שלי שהסכימה להענות לאתגר ושלחה לי את התמונה הנהדרת מטה).
מה קורה לנו בשלב הזה?
כאמור, בתקופה זו פוחתת הפרשת הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, אשר קשורים לפוריות. ירידה זו גורמת לשינויים רבים, פיזיים ורגשיים.
כאן אתמקד באלה הקשורים למיניות, כשבעצם, רובם שלובים זה בזה. הרי אם את סובלת מהפרעות בשינה, מעיפות, מגלי חום, וממצבי רוח משתנים, יש לשער, שאפילו הם לבדם ישפיעו על החשק המיני שלך.
שינויים פיזיים הקשורים במיניות באופן ישיר
- הירידה ברמת הורמוני המין גורמת לירידה באלסטיות, בלחות ובזרימת הדם של רקמות הנרתיק והפות. דפנות הנרתיק הופכות להיות דקות ויבשות יותר ומכאן, שהן רגישות ופגיעות יותר. במצב כזה, יחסי מין הכוללים חדירה עלולים לגרום לכאבים, לפגיעה ברקמות ואף לדימום.
- עוררות מינית מתבטאת בזרימת דם לאיבר המין וברטיבות הנוצרת בו. כיוון ששתי אלה פוחתות משמעותית, לוקח לנו יותר זמן לחוות עוררות מינית, מאשר בתקופה שקדמה לגיל המעבר.
- היכולת להגיע לאורגזמה נפגעת – לוקח יותר זמן להשיגה והתדירות שלה פוחתת.
- את עלולה לחוש ירידה בחשק המיני. יש הסבורים שהדבר נובע כתוצאה ישירה של רמות ההורמונים הנמוכות. אחרים טוענים, כי הירידה בחשק המיני נובעת מהשינויים הפיזיולוגים שהוזכרו מעלה – כלומר, אם הנרתיק שלך יבש ופגיע, ואם העוררות המינית והאורגזמות שאליהן היית מורגלת, אינן כבעבר – אלה לכשעצמם עלולים לפגוע בחשק המיני שלך. כך או אחרת, ירידה בחשק המיני היא סימפטום מוכר של גיל המעבר.
- עליה במשקל גם היא מאפיינת את הגיל. קצב חילוף החומרים אינו מה שהיה והדבר נותן אותותיו בגופנו. נשים אשר נותנות משקל רב לפרמטר של המשקל, עלולות לתפוס עצמן כפחות סקסיות ואטרקטיביות, דבר שבתורו ישפיע על החוויה המינית כולה.
שמות דברים על השולחן – מבקשות עזרה מקצועית
תחילה יש להסיר מעל לשלב הזה את מעטה המבוכה שנלווה לו. הלו! זה שלב בחיים, לא צרעת.
בילדותי, אבא שלי השמיע באוזניי פעמים רבות את המשפט: “צרת רבים נחמת טיפשים”. חשבתי בזמנו שזה נורא נכון, אבל התבגרתי מאז. יש פעמים, שהעובדה שאנחנו לא לבד, לא רק מעודדת, אלא במקרה של הרפואה – הכרחית, כדי שתהיה התייחסות ראויה. חז”לינו בכל זאת ידעו על מה הם מדברים.
נכון שגיל המעבר אינו מחלה ואנחנו לא מחפשות להרפא ממנו. מה שכן, הוא מביא איתו סימפטומים שהופיעו, מופיעים או יופיעו אצל רובנו ככולנו, ושרבות מאיתנו יוותרו עליהם בשמחה.
אם את מתחילה להרגיש את השינויים האופייניים לגיל המעבר, כדאי שתשקלי בחיוב לפנות לרופא/ת הנשים שלך.
אני בטוחה שהם ישמחו לעזור לך, אבל לצערי, הם לא תמיד יזמו שאלות, שנוגעות ישירות לחיי המין שלך. לא רק את נבוכה. לפעמים גם הם.
שואלות שאלות ספציפיות על חיי המין
אני רוצה לחדד את הסוגיה הזו – להרבה מהרופאות/ים הרבה פחות מביך להתייחס למצבי הרוח המשתנים, לנדודי השינה שלך או לגלי החום שלך, מאשר לעובדה, שפתאום כואב לך, כשאת עושה סקס, או שיש לך ירידה בחשק המיני.
אבל תכל’ס, אלו לא הם שסובלים, אלא את, כך שהאינטרס לשיפור המצב צריך להיות להיות בראש ובראשונה שלך.
יש להם ידע, יש להם תשובות, הם רק צריכים שתציפי את הסוגיות הרלוונטיות עבורך ותדרשי להן פתרונות. כך יוכל להתפתח בינכם דיאלוג פתוח ומקדם, שיאפשר להם לתת לך את הטיפול המתאים ביותר.
אילו סוגי טיפולים ישנם?
- לסיכוך הנרתיק אפשר להעזר במריחה מקומית של חומרי סיכה על בסיס שמן, מים או סיליקון. חומרים אלה ניתנים לרכישה בכל בית מרקחת, ללא צורך במרשם רופא.
- לחילופין, את יכולה לרכוש בבית טבע שמנים טבעיים בכבישה קרה, כדוגמת שמן שקדים.
חומרים אלה אולי יאפשרו חדירה קלה יותר, והם עשויים להפחית את הכאב, אם ישנו כזה. אבל אין בהם כדי לטפל בכך, שדפנות הנרתיק הופכות להיות דקות ופגיעות יותר בגיל זה.
המשמעות היא, שלמרות השימוש בהם, את עלולה לחוות כאבים או פגיעה בדפנות הנרתיק בזמן החדירה. בנוסף, ברור שהם אינם מטפלים בסימפטומים אחרים של גיל המעבר.
- אפשרות אחרת היא טיפול באמצעות הורמונים שניתנים בצורת כדורים, מדבקות או משחות מקומיות למריחה בנרתיק, אשר דורשים מרשם.
יתרונם בכך, שלא רק שהם מטפלים בסימפטומים רבים ומגוונים של גיל המעבר, אלא שהם מסייעים בהחזרת האלסטיות ומשפרים את זרימת הדם לרקמות הנרתיק והפות.
ההחלטה איזה טיפול הכי מתאים עבורך, תתקבל אחרי שבחנת את החלופות וההתייעצות עם הגורם המקצועי.
בטח גם את שמעת שתחליפי הורמונים מעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד, נכון?
אז הנה המקור לתפיסה הזו: בשנת 2002 נערך מחקר שבחן את השפעת נטילת תחליפי הורמונים על נשים בגיל המעבר. חלק מהמסקנות היו, שהוא מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד.
מהר מאוד הסתבר, שהתוצאות שלו היו בעייתיות, בלשון המעטה.
רוב הנשים שהשתתפו במחקר היו כבר עמוק בתוך גיל המעבר שלהן, עם בעיות רפואיות מגוונות שהמצב הזה מביא איתו. כיוון שכך, נטילת ההורמונים הזיקה לחלקן, במקום שתועיל.
אז מה כן?
כיום כל האיגודים המקצועיים בעולם הרפואה ממליצים באופן גורף על טיפול הורמונלי חלופי, תוך התאמה אישית של הסוג, המינון ודרך הלקיחה ובהתייחס להתוויות נגד, כמובן.
ההמלצה היא להתחיל בנטילת תחליפי ההורמונים סמוך ככל האפשר לתחילתו של גיל המעבר ובכל מקרה לא יאוחר מ- 5-10 שנים לאחר הכניסה לגיל המעבר (תלוי גישה).
אז מדוע הרופאות והרופאים לא ממליצים על נטילת הורמונים באופן גורף?
הטקסט הבא לקוח מתוך מאמר בשם “נשים בגיל המעבר, אל תותרו על טיפול הורמונלי” שכתב ד”ר איתן פאר מנהל מרפאת גיל המעבר ברמב”ם ובמכבי צפון (בזמן שכתב את הדברים).
אם את לפני בחירת הטיפול המתאים לך, לדעתי זה טקסט שכדאי שתקראי. אולי אפילו תיקחי אותו איתך, כשתלכי להתייעץ עם הרופא/ה שלך בנוגע לטיפול בתופעות גיל המעבר, המתאים לך.
(אני נוהגת לבוא לעיתים לגניקולוגית שלי ולכירורג השד שלי, עם מאמרים, שנראים לי רלוונטיים. זה מאפשר דיון ברמה אחרת, מאשר אם הייתי מסתפקת ב “קראתי איפשהו ש…”).
למרבה הצער חוסר הידע של הרופאים בתחום נמשך. בהעדר תגמול נאות והכרה מהקופות בייחודיות של רפואת גיל המעבר כמעט ואין בנמצא רופאים המוכנים להקדיש לתחום שנים של לימוד והתמחות, וכך תחום גיל המעבר אינו נלמד כיאות בבתי הספר לרפואה.
וצר מצב אבסורדי שהצורך במומחים בתחום בישראל, כמו גם בכל העולם המערבי, רק הולך וגדל משנה לשנה, אך מעט הרופאים הקיימים רובם כבר הגיעו או מגיעים לגיל פרישה ולא רואים באופק את הדור הבא של הרופאים שירימו את האתגר על כתפיהם.
בנוסף תחום זה, על כל מגוון הבעיות הרפואיות שלו, כמעט ולא עולה בכנסים של ציבור גדול של רופאים.
כך, במקום ללמוד ולהתעדכן אודות שפע המחקרים והמידע החדש אנו מוצאים, שעדיין רוב רובם של הרופאים במדינה, מכל התחומים, נמנעים מלהפנות את הנשים הזקוקות לטיפול לרופאים שזה תחום התמחותם.
אם יש לקח שאנו צריכים ללמוד מפרשת ההורמונים, יהיה זה שעלינו לחזור ולחנך רופאים, מכל התחומים, להיות מעודכנים בעובדות המשתנות תדיר עם ריבוי המחקרים בתחום, וכמובן להחזיר את הביטחון של הנשים בהורמונים, וביעילות שלהם בשיפור תוחלת חיים ובעיקר איכות החיים שלאחר הפסקת המחזור.
“הארץ” 30/4/2016
בקיצור – בורות בתחום גורמת לכך, שאולי לא יוצע לך לקבל את הטיפול שיכול לשנות את חייך (או אם לצטט חברה טובה שלי: “זה מציל חיים וחיי מין”).
אז הנה, עכשיו חלק מהידע, שאולי לא הכרת קודם, נמצא בידייך ואת רק צריכה לעשות בו שימוש.
במידה שהרופא/ה שלך לא ידעו מה הכי מתאים לך (בהמשך לציטוט מעלה), שיתייעצו, שיבדקו, שיחקרו – ושיחזרו אליך עם התשובה הכי טובה עבורך.
להרחבה, ראי אתר האגודה הישראלית לגיל המעבר.
לסיכום
תופעות גיל המעבר הן אולי לא תענוג גדול, אבל ישנם בנמצא אמצעים מגוונים, שעשויים להקל על הסימפטומים ולהחזיר את החיים בכלל ואת חיי המין בפרט, למסלול תקין ואפילו מהנה מאוד.
כאשר תכירי בכך, שחלק מהסימפטומים שאת חווה הם תוצאה של הגיל, שרבים מהם הינם ברי טיפול ושזכותך המלאה לדרוש ולקבל את הטיפול שהכי מתאים לך – תוכלי לשפר את איכות חייך במידה ניכרת.
פוסט ההמשך לפוסט זה, חשק מיני בגיל המעבר – האם הויאגרה הנשית תציל אותנו? עוסק בהרחבה בירידה בחשק המיני בגיל המעבר ובפעולות שניתן לעשות, כדי לשמר את המיניות שלנו בכלל ואת הסקס בפרט חלק משמעותי, חי, משמח ומעשיר בחיינו.
רמז: במקרה שלנו, אין מדובר בגלולת פלא כחולה, או ורודה 
.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כיצד לשמור על התשוקה בתוך חיי השגרה
אם הגעת לתובנות חדשות בעקבות הפוסט או שיש לך ידע משל עצמך להוסיף, זה יהיה נהדר שתגיבי מטה.
אם תעדיפי לעשות זאת בפרטיות ובדיסקרטיות או לשאול שאלות, את מאוד מוזמנת לפנות אלי בווטסאפ.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.