אשמח אם תסכימי רגע להרהר בסוגית העונג המיני שלך. כיצד את תופסת את התפקיד שלך בכל הקשור אליו? האם את מסתפקת בשכיבת פרקדן וגרגור מעונג (לא שזה רע), בספירת כתמי לחות בתקרה (שזה די נורא), או שאת פועלת באופן מודע, כדי להשיג את העונג המיני שלך?
אולי זה יפליא אותך, אבל גם כיום, בעולם המודרני, כאשר המיניות נוכחת סביבנו בכל עבר, נשים רבות עדיין אינן מעיזות לבטא את המחשבות, את הרצונות, את ההעדפות ואת הצרכים המיניים שלהן. מכל מיני סיבות, רבות בוחרות להשאיר את העונג בידי הפרטנר.ית שלהן.
שנים הייתי במקום הזה. הראש הריץ אינספור אפשרויות שרציתי לחוות ולהתנסות בהן, הגוף ידע שמה שהוא חווה הוא רק קצה קצהו של העונג, ובכל זאת, העדפתי לא לבטא במדויק את הרצונות שלי, כדי לא להתפס באור שלילי. שילבתי אצבעות בתפילה, וקיוויתי שהוא ידע מה אני רוצה ומה אני אוהבת. ביטאתי חוסר שביעות רצון, מבלי לומר מה אני כן רוצה.
אני יודעת שיש נשים מובילות ויוזמות, שיודעות לבטא את הרצונות והצרכים שלהן בצורה מעולה ואני כמובן שמחה על כל אחת ואחת כזו. אם את נמנית עליהן, יש סיכוי שתמצאי את הפוסט הזה מיותר עבורך. זו תהיה, ללא ספק, אחת מהפעמים שאני שמחה שקוראת נוטשת אותי באמצע.
חשוב לי לציין, שאין כוונתי, שאנחנו צריכות להיות אקטיביות ויוזמות כל הזמן, לפעמים להפקיד את גופנו לחסדי האחר.ת זה לא רק הכי מתבקש אלא גם הכי מהנה. אני מתכוונת למקום בו אנחנו מכירות את ההעדפות שלנו ויודעות כיצד לתקשר אותן עם הפרטנר.ית שלנו, שזה ההיפך מפאסיביות.
ובכל זאת, מה מונע מרבות מאיתנו לתבוע בעלות על ההנאה שלנו?
ישנן סיבות רבות, אבל אין לך את כל היום ולכן אתייחס רק לכמה מהן:
- מוסר כפול –בחלקים לא מבוטלים של העולם המערבי, עדיין מתקיים מוסר כפול בכל הנוגע להנאה המינית הנשית. את אמורה להראות מעולה, כלומר – יפה, רזה וסקסית, אבל עליך לבטא את המיניות שלך במידה, כלומר, בסטייל מרומז. בנוסף, את לא אמורה לדעת הרבה ובטח לא לדרוש הרבה, כי גם זה עלול לשים אותך תחת כותרות שאת לא רוצה להמצא תחתן.
בואי נחשוב על זה: מי קבע עבורנו מה נכון לנו? למה עלינו להתאים את עצמנו לתבנית מסוימת? איך זה שתבנית אחת אמורה להתאים לכולנו? על מי המיניות שלנו כל כך מאיימת, לעזאזל?
- גברים יוזמים, נשים מובלות – בתחומים רבים כל כך הורגלנו לכך, שהגברים הם היוזמים, המובילים, היודעים, המנווטים, המנהלים, הסוחפים, המשיגים, הכובשים (שכחתי משהו?..) שכאשר זה מגיע לסקס, קשה גם להם וגם לנו, להתנתק פתאום מהקונטקסט הזה. אבל ביננו, התפיסה, שמאהב טוב אמור לדעת בדיוק מה נעים לנו, היכן לגעת בנו, באיזו עוצמה ובאיזה קצב, כך שנהיה מעונגות בצורה פנטסטית ונחוות אורגזמה קוסמית, היא, איך לומר? נראית כמושתת יותר מדי על סרטים הוליוודיים והרבה פחות על קול ההיגיון ועל החיים עצמם. מעניין יהיה לגלות, האם יש שוני כשמדובר בזוגות חד מיניים. אם אדבר עם כאלה, אני מבטיחה לשתף בממצאים.
- חוסר היכרות עם הגוף שלנו – בעוד ברור וידוע לכל, שגברים רבים מאוננים עוד משחר ילדותם, הרי שהאוננות הנשית עדיין, גם ב-2021 נחשבת לטאבו. אמנם יש שיפור במצב, אבל למרות זאת, למעט שיחות עם חברה אחת שלי, אני לא זוכרת ולו שיחה אחת, בה חברותי ואני דיברנו על העניין. זה בהחלט מתקבל על הדעת, כשכל כך הרבה אשמה ובושה צובעות את האקט הזה. אם גם את לא חקרת את גופך ולא בחנת מה הוא מעדיף, או שחקרת אבל לא העזת לתקשר זאת עם הפרטנר.ית שלך, אולי קל לך להבין, מדוע נשים רבות כל כך אינן נהנות מהסקס שלהן, שלא לדבר על הנשים שאינן חוות אורגזמה.
בטי דודסון – Run The Fuck
קשה לדבר על הנאה מינית מבלי להזכיר את בטי דודסון. אם טרם שמעת עליה, הרשי לי להכיר לך אותה: בטי, שהיתה הכוהנת הגדולה של האוננות הנשית והעבירה סדנאות אוננות נשית בכל העולם, טענה, שאישה צריכה לקחת אחריות על מיניותה וכי תפקידו של הגבר הוא לא להעניק לה אורגזמות. “אם היא רוצה אחת, היא צריכה לקחת אותה!” באנגלית זה נשמע תמיד טוב יותר: “Run The Fuck!”. היא טענה, שצריכה להיות לנו גישה למיניות שלנו – לשחק איתה, לפתח אותה, להנות ממנה, כך שיהיה לנו מה לחלוק עם האחר.ת.
היכרות עם הפות
לפי תפיסת עולמה, היכרות עם הפות שלנו היא הכרחית, כדי שנדע להפיק את מירב ההנאה ממנה ושנהיה בעלת ביטחון, בכל הקשור אליה. קשה שלא להסכים עם הטענה הזו, אבל לצערי, נשים רבות, לא רק שאינן יודעות כיצד נראית פות של נשים אחרות, אפילו את הפות שלהן הן לא ניסו להכיר. כל כך הרבה בושה ואשמה הכניסו לנו לראש בכל הנוגע לאיבר המין שלנו, שזה נראה כמעט כמו פלא, להצליח להשתחרר מהן.
כתוצאה מכך, רבות בונות לעצמן תמונה של האופן בו אמורה להראות פות “נורמאלית” ויוצאות מנקודת מוצא שמשהו פגום בפות שלהן. כשאת לא שלמה עם הפות שלך, מקבלת אותה ורוצה בטובתה, כשאת עסוקה בביקורת עליה, או בהתעלמות ממנה, הסיכוי שתחווי עונג עילאי, אינו מאוד גבוה.
עוד קצת על האג’נדה של בטי דודסון, כוללת הסבר והדגמה של טכניקת האוננות שהיא פיתחה, תוכלי לראות בסדרה שיצרה גווינת’ פלטרו, The Goop Lab פרק 3, נטפליקס (וממש לא חייבת לחבב את פלטרו, היא באמת לא העניין פה).
בפוסט שעסק באוננות נשית הרחבתי והעמקתי בנושא. אם טרם קראת אותו, אני חושבת שהוא עשוי לתרום לך. חשוב לי לציין, שאני לא רואה באוננות משימת חובה, אבל כאמור, בהחלט עשויות לצמוח לך תועלות ממנה.
שורה תחתונה
הגוף הנפלא הזה הוא שלך ורק שלך, גם אם לפעמים את חולקת אותו עם הפרטנר.ית שלך או עם ילדייך. כיוון שכך, נראה לי לגמרי הגיוני, שתהיי את זו שמכירה אותו ודואגת לו. רבות מדברים על התועלת של תזונה נכונה ופעילות גופנית. ברור שהן תורמות לבריאות וגם ללא ספק פחות מביכות מלדבר על הנאה מינית, אבל היי! התועלות של הנאה מינית הן משמעותיות לא פחות, וכדאי שתזכרי זאת בין חצי המרתון שאת מתכוננת אליו, לבין סלט הנבטים והקינואה שהכנת לצהריים.
איך תתחילי לדאוג לעצמך?
אם את מתחברת לדברים ויש לך רצון וצורך לשפר את חיי המין שלך, תצטרכי להבין, שיש לך גם את היכולת לעשות זאת. זה לא אומר, שבהכרח יהיה לך קל מיד ותמיד לתקשר את העדפות שלך עם הפרטנר.ית, אבל לפחות תדעי מהן ותוכלי לבטא אותן כשהדבר יתאים לך. לא רק שזה יוסיף לך עוצמה, זה גם יוריד ממנו.ה את האחריות לעונג שלך, ומכאן גם את המרדף אחרי הישגים, שזה תמיד מתכון גרוע, כשזה נוגע לסקס.
אני מקלידה ומדמיינת אותך ממלמלת – “וואלה יופי! עכשיו, נוסף על כל המטלות שלי, אני גם צריכה לדאוג לעונג שלי?”. ברור שאם תתפסי זאת כמטלה, כך היא תרגיש לך. במקום מטלה, קיבלת הזמנה למסיבה. זה לא עשה לך חשק לחגוג קצת?
מאחלת לך היכרות מענגת. אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.