סקס והיררכיה

על אילו היררכיות מדובר?

יש לי התנגדות להיררכיות באופן כללי, ובאופן מיוחד, כשזה נוגע למיניות וסקס (מוציאה מהכלל מערכות יחסים שבהן שליטה והיררכיה הן חלק מהמשחק). התפיסות המקובלות (לא אצלכםן, כמובן), שמגדירות מה יותר נחשב ממה, די מגבילות, בלשון המעטה. נגיד: אורגזמה עם פרטנר נחשבת יותר מאשר אורגזמה שהושגה באוננות, בעיקר אם את אישה; אורגזמה נרתיקית נחשבת יותר מאורגזמה דגדגנית (תודה, פרויד. דפקת למיליוני נשים את התפיסה שלהן על אורגזמה); אורגזמה נשית עם שפיכה נחשבת כפסגה לשאוף אליה, כי שפיכה היא-היא מיצוי הפוטנציאל המיני שלך (לא באמת. אין קשר בין עוצמת ההנאה לשפיכה, ואפילו אין כל קשר בין שפיכה נשית לאורגזמה עצמה); סקס אוראלי יותר מעינוג ידני; חדירה, שנחשבת כאקט המסיים את המפגש המיני ושאליו יש לכוון את מהלך העניינים, לעומת כל מה שבא לפניה (כלומר, "משחק מקדים", אחד הביטויים שאני מחבבת לפחות באותה רמה כמו חיבתי להיררכיות).

מה הבעיה בהיררכיות מיניות?

היררכיות, לא רק שהן משמרות מבנים קיימים, הן עלולות להביא איתן תסכול לא קטן. אם אקט מסוים נתפס כבעל ערך יותר מאקט אחר, הרי שאני אמורה לשאוף אליו ואם אינני משיגה אותו, אני עלולה לחוש שאני לא טובה מספיק/ פגומה/ מפספסת את הדבר "האמיתי".

אם יש משהו שהיררכיות מיניות תורמות לו בענק, הרי שזו חווית השעמום. כשהתסריט המיני מוכר, שגרתי וידוע כיצד הכל יתפתח וכיצד יסתיים, אין זה מפליא, שרבים ורבות מוצאים את עצמם משועממים מהסקס שיש להםן.