אם חדירה ביחסי מין היא באופן מוחלט האקט הכי מהנה אצל שני בני הזוג, זה בהחלט הגיוני שהיא תהיה מעל כולם, אבל המציאות מוכיחה, שלא תמיד זה המצב.
מהן הסיבות שהביאו אותנו להאמין, שיחסי מין = חדירה ושאם לא כך, משהו לא בסדר? כיצד זה משפיע עלינו ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?
קצת היסטוריה
ההיסטוריה של החדירה כל כך עתיקה, כך שלא אוכל למנות את כל הסיבות שהביאו אותה לזכות בכתר, לכן אציין רק חלק מהן:
- הטרוסקסואליות – אנחנו חיות בעולם שבו נטיה מינית הטרוסקסואליות היא הראויה והמקובלת. חלק בלתי נפרד ממנה הם יחסי מין שכוללים חדירה ואגינלית. למה? עוד נראה בהמשך.
- פטריאכליות – אם העולם נשלט מאז ומעולם ע”י גברים, הרי שהם רצו לשמר את הכוח אצלם בכל דרך אפשרית. חדירה היא אקט שמשמר היטב את מערך הכוחות. יש חודר, יש נחדרת, יש כובש ויש יעד לכיבוש. לי זה נשמע קצת כמו פעילות צבאית בשטח האויב.
- פרויד – ואז הגיע האיש עם הסיגר והחליט, שהוא מבין באורגזמות שלנו יותר מאיתנו. הוא קבע, שאורגזמה שמושגת על-ידי גירוי הדגדגן היא אורגזמה לא בשלה וכי אורגזמה ואגינלית, המושגת באמצעות חדירה היא-היא הדבר האמיתי, אליו צריכה לשאוף אישה בוגרת. ללא ספק, חתיכת היררכיה יצר הבחור.
- רביה – כן, ישנו העניין הזה, אבל אם היינו עושות סקס רק למטרת רביה, היינו מסתפקות ב-0, 3, 5, או אם נתפרע – 12 פעמים של סקס עם חדירה במהלך החיים ואחר כך סוגרות את הבסטה והולכות לשבת עם חברה לקפה, או מתיישבות לצפיית בינג’ בנטפליקס. בטח לא קוראות בלוג מיניות, שינסה להאיר את המיניות שלנו באור חדש, לא ככה?
נקודה למחשבה – אם חדירה ביחסי המין היא ה-דבר, איך זה שנשים לסביות לא שמות אותה בראש מעיניהן? כלומר, מובן שחלקן משחקות משחקי חדירה, אבל הן עושות גם דברים אחרים, מהנים לא פחות.
ברור, שמה שמאפשר להן את החופש הזה, אינה העובדה, שהמבנה הפיזיולוגי שלהן אחר משל הטרוסקסואליות, אלא חוסר התלות במוסכמות חברתיות.
מה הבעיה בחדירה ביחסי המין?
For the record – חדירה יכולה להיות אקט מהנה ומענג עבור שני בני הזוג ובהחלט ישנן נשים שאוהבות אותה מאוד וחלקן אף גומרות ממנה (המספרים נעים בין 18%-30%).
הבעיה אינה באקט עצמו, אלא בסופרלטיבים שנקשרו אליו, שלא לוקחים בחשבון את כל ההיבטים שבעניין.
על מה אני מדברת?
- כאבים ביחסי מין – ישנן נשים רבות, שמסיבות שונות ומגוונות, סובלות כאבים קשים בזמן יחסי מין. עבורן, סקס עם חדירה הופך להיות גהינום עלי אדמות. רבות מהן, או שנמנעות ממנו כליל, או שחורקות שיניים ומתייסרות במהלך החדירה. להרחבה ראי באתר של דר’ אחינעם לב-שגיא, המתמחה בתחום.
- חוסר הנאה – נדבר רגע במספרים: בעוד ראש הפין, האיבר המהולל הזה, מתהדר בכ-4000 קצות עצבים שהופכים אותו לאיזור רגיש באופן מיוחד, הרי שראש הדגדגן בורך בכ-8000 כאלה! איך שלא נתבונן בה, הואגינה שלנו רחוקה מזה שנות אור. זו אחת הסיבות לכך, שרוב גדול של נשים יחוו אורגזמה ע”י גירוי של ראש הדגדגן שלהן ולא ע”י חדירה.
- חיכוך יתר – ישנן נשים, שמוצאות את החיכוך האינטנסיבי בנרתיק שלהן כגורם סבל. אין הכוונה לנשים שצוינו בסעיף 1, אלא לנשים, שגם אם הן אוהבות חדירה, הן צריכות אותה במינון מבוקר. בעידן הנוכחי, בשל החשיפה הרבה לפורנו, לגברים רבים לוקח זמן רב לגמור, מה שמביא אותם לחדירה ממושכת שגורמת לחיכוך יתר ואי נעימות לבת הזוג.
- בעיות זקפה – חדירה דורשת שהפין יהיה זקוף. לעיתים, בשל סיבות שונות, אין זה המצב (כלומר – החדירה עדיין דורשת את זה, אבל הפין בכל זאת לא זקוף). כאשר יוצרים את המשוואה יחסי מין=חדירה, הרי שחוסר בזקפה מלאה, עלול לגרום להימנעות מיחסי מין. מכאן נוצר כדור שלג של חרדת ביצוע, אגו פגוע והמשך סיפור לא ידוע – אבל כזה שאפשר לנחש. טוב לא יוצא מזה.
- צמצום המנעד המיני – אם סקס=חדירה, נוצר מצב, שמה שאינו חדירה מהווה “משחק מקדים” בדרך אל כיבוש היעד, ותו לא. יש אקטים מיניים רבים מספור ומענגים לא פחות ממנה וכאשר אנחנו מגבילות את הסקס שלנו לחדירה בלבד, אנחנו מפספסות עולם שלם של אפשרויות.
- הגבר גומר – האקט נגמר – גם בשנת 2020, אלוהית שתשמור, פעמים רבות הסקס נגמר כאשר הגבר גומר. אם הוא גומר מחדירה והיא לא, איפה זה משאיר אותה?
מה אפשר לעשות?
כרגיל אצלי:
להכיר בכך, שהחברה מגדירה לנו מוסכמות, מבלי ששאלו לדעתנו ולרוב גם מבלי שעצרנו לבחון אם הן מתאימות לנו. חדירה ביחסי מין יכולה להיות אקט נפלא עבור חלקינו, אבל לא עבור כולנו ולא בהכרח תמיד.
לזהות מה טוב לנו, מה נעים, מה אנחנו רוצות. ולבחור. בכל פעם מחדש – לבחור. גם אם את אוהבת את זה בדרך כלל, אולי הפעם זה פחות מתאים לך?
לדבר. להבין יחד, שזו מוסכמה נוספת שמצמצמת את ההנאה ואת מנעד האפשרויות המיני שלנו, במקום שנהנה ממגוון אין סופי של אפשרויות, שחדירה היא רק אחת מהן.
לשנות את הטרמינולוגיה. ישנן נשים, שהמילה חדירה, כמו גם זיון, דפיקה ושאר המילים המתארות משגל, נתפסות אצלן כאקטים כוחניים, אגרסיביים ובעיקר לא שוויוניים. ככאלה, הם יוצרים אצלן התנגדות.
כמו שציינתי קודם, לעיתים נשמע שמדובר בצבא כיבוש, שכל תכליתו להסתער על היעד. אם זה המצב אצלך ומה שמפריע לך היא הטרמינולוגיה, נסי למצוא מילה שיהיה לך נעים יותר להתחבר אליה.
אחת מהמרצות שלי בלימודים הציעה את המילה “חבירה”, אולי היא עשויה להתאים לך ואולי שימוש בה ישפר את הגישה שלך לאקט עצמו. אם לא, נסי לחשוב על מילה אחרת, רכה יותר, שמרמזת על רצון והדדיות.
מאחלת לכם סקס מהנה, מלא תקשורת וגיוון. תזכרו שחדירה ביחסי המין, סליחה – חבירה, היא רק אחת מהאפשרויות להגיע לעונג מיני.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
שלך, רוית