הפעם – לא שבירת מוסכמה, שאולי גדלת עליה, לא פריט מידע, שבלעדיו את מפספסת את מיצוי הפוטנציאל המיני שלך, לא בחינה מחדש של התפיסות המיניות שלך. הפעם: פוסט-פינוק. משחקים באוכל ומבשלים יחסים.
על אוכל, חושניות וסקס
הקשר בין אוכל וחושניות, אוכל וסקס, נורא מוכר ובכל זאת, אני בוחרת לדבר עליו קצת. השילוב ביניהם כל כך פשוט וזמין, שזה נראה לי בזבוז לא להנות ממנו.
את לא צריכה להיות בוגרת קורדון בלו או בעלת תואר בסקסולוגיה, כדי לעמוד על הקשר בין שני העולמות האלה. הרי מדובר בשתי פעולות חושניות, כלומר, כאלה המערבות שימוש במספר חושים.
להכין בצק שמרים, למשל, כמה שזה אולי ישמע לך הזוי – היא פעולה חושנית ביותר מבחינתי. אין הכוונה שהיא מעוררת מינית, אלא שהפעילות החושית שהיא מערבת, גורמת לתחושת חיות,שמחה והנאה – הלישה וההתפחה, המגע עם הבצק הרך והחמים, הצפייה בו אחרי שהכפיל את נפחו והריח… נו טוב, ריח של שמרים זו לא חגיגה גדולה. מאידך, גם סקס לא מערב בתוכו תמיד רק ריחות הדרים.
כמה מילים על מזונות מעוררי תשוקה
נכתבו תילי תילים על מזונות מעוררי תשוקה. מזונות אלה מכונים אפרודיזיאק, על שמה של האלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית.
הריח, הטעם והמראה של חלק מהמזונות עשויים להשפיע על החשק המיני. חלקם בעלי צורה או מרקם שמזכירים איברי מין, או שתהליך האכילה שלהם, מערב מציצה, ליקוק ושאר פעולות שמקושרות בדרך זו או אחרת לאקט המיני.
דוגמאות למאכלים כאלה: אספרגוס ובננה בצורתם הפאלית, תאנים ופירות הדר (תחצו אותם לחצי ותבינו את כוונתי) שוקולד נוזלי, גלידה בגביע (הליקוק, הו! הליקוק!), תותים, דובדבנים, צדפות ובכלל – אכילה בידיים במקום בכלי אוכל (היניקה, והמציצה שהם מחייבים, עושות יופי של עבודה ומאפשרות לחוש המישוש להיות פעיל, לא רק באמצעות הפה).
מאכלים אחרים מכילים רכיבים, שעשויים לשפר את מצב הרוח ולהעלות את ביטחון עצמי, להפחית עכבות, לעודד הפרשת הורמונים רלוונטים או לשפר את זרימת הדם, גם לאברי המין. למשל: צ’ילי חריף, גי’נג’ר, סלרי, דלעת (אם כי בעניין המזונות האלה, החוקרים אינם תמימי דעים). אחלה, אז מה עושים עם המידע הזה?
ארוחה זוגית
דרך אחת, היא לשלב את המאכלים שמניתי קודם בארוחה הזוגית הבאה שלכם. אם תוכלו לבחור לאכול בידיים במקום באופן המנומס המקובל ואפילו להאכיל אחד את השניה, ולהיפך – זה יהיה נהדר. תחשבו מה מתוך הרשימה שציינתי מתאים לכם ותחפשו מתכונים שמכילים לפחות את חלקם.
מן הסתם זה פחות מתאים לארוחה משפחתית – בכל זאת, לא תרצו שהילדים/ילדות הקטנים שלכם יתחילו לאכול בידיים בטענה ש”אבל ככה אתם אוכלים!”, או יספרו בהתלהבות לסבתא, שאמא נותנת לאבא ללקק את האצבעות שלה שטבלה רגע קודם בסירופ שוקולד.
שיכרון חושים
מניחה שראית את סצנת האוכל ב”תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים”. אם לא, הנה היא:
לא שהייתי רוצה, שמישהו ידחוף לי פלפל חריף לפה כחלק מאקט פיתוי (או כחלק מאיזשהו אקט), וגם לא הייתי רוצה לשתות אח”כ במהירות מטורפת כוס חלב, שרובה ימצא את עצמו על החזה שלי.
מה שכן, הסצינה הזו מצליחה להעביר את המסר, שמשחק באוכל עשוי להיות חושני ולא צריך לשבת דווקא ליד השולחן, כדי להנות ממנו. אולי ההיפך הוא הנכון.
לא אוכלים במיטה! (אבל כן משחקים בה)
אם כל הילדות אמרו לכם לאכול רק ליד השולחן ולא לשחק עם אוכל – הנה הזדמנות טובה לצאת קצת מהמסגרת הצרה הזו, ולהכניס אוכל למיטה (כדאי לשים על הסדין איזה בד או מגבת שיגנו על הסדין השווה שלכם): קצפת, סירופ שוקולד, סירופ מייפל. אפשר לשים אותם במקומות אסטרטגיים וללקק אותם מבן/בת הזוג.
לחכות ככה בחדר השינה לפני שהיא/הוא נכנסים יכול להיות מדליק במיוחד, רק אולי כדאי לשלוח לפני כן הודעת טקסט קטנה או משפט מרמז לחלל האויר, כדי לגרום לציפיה ועוררות ולא להלם משתק.
הבדלי טמפרטורות
אם תכניסו לפה מזון קר ואח”כ מזון חם ובין לבין תתנשקו, תלקקו, תמצצו – צפויה לכם חוויה חושית מעניינת שעשויה לעורר אתכם. תעיזו להשתמש בקרח, גלידה, תה או קפה חם.
גם אם תעבירו מזון קר או חם (במידה) על הגוף, הדבר עשוי לגרום לעוררות חושית שתעשיר את החוויה שלכם.
שימו את הסקס בצד וכנסו למטבח יחד
הכנת אוכל עלולה להיות עבור חלקנו משימה מהגהינום, אבל כשנכנסים למטבח עם זו.ה שאהבה נפשנו, החוויה עשויה להפוך למעשירה, מהנה ומקרבת ואפילו ללמד אותנו דבר או שניים על עצמנו, אם נרצה להתבונן.
דבר המומחית – טליה אבר
בשביל העניין הזה, נפגשתי עם טליה אבר, בעלת הקייטרינג “טליה גורמה ידידותי” ומנחת קבוצות ב”מבשלים יחסים“.
הניסיון, התבונה והרגישות של טליה, עשויים לתרום לכולנו, בין אם נבחר להעשיר את עצמנו בסדנה ובין אם נקשיב לתובנות שהיא רכשה במהלך השנים וננסה לגלות אותן במטבח שלנו.
טליה, ספרי קצת על תחום העיסוק שלך.
“מבשלים יחסים” היא מטודה שפיתחתי, לאחר שסיימתי את לימודיי כמנחת קבוצות ובמקביל לשנות בישול רבות בקייטרינג שלי.
הרעיון הוא להתבונן על יחסים דרך בישול.
מה בעצם קורה שם, בסדנאות?
מבשלים.
בכל מפגש, חוץ מהמתכונים לביצוע יש הנחיה נוספת (הובלת ההכנה, משחקי תפקידים, החבאת חומרים ועוד הפתעות). כשהקבוצה מבשלת קורים מספר דברים במקביל:
- הבישול המשותף יודע לייצר סביבה מוגנת ובטוחה כבר אחרי שעה של עבודה יחד.
- המסיכות, הפוזות, התדמית, מוסרות. אנשים חוזרים להיות הגרסה הטבעית של עצמם.
- אני מתבוננת ורואה סוגים שונים של אינטראקציות. “אוספת” חומרים רלוונטיים כדי לשאול עליהם עם תום הארוחה.
- יש מפגשים חד פעמיים שעוסקים בנושאים שונים ויש סדרות תהליכיות שנכנסות לעומק הדברים.
מה התועלת של העיסוק באוכל, של השימוש בחושים השונים, של הכנתו יחד, עבור המשתתפים?
- לקבוצה יש שכל. עצם ה”מראה” שכל אחד מחברי הקבוצה מהווה עבור האחר, כבר תורמת רבות.
- כשהעיסוק הוא דרך בישול צפים זכרונות, ריחות, רגשות.
- אפשר לראות איך א.נשים מתמודדותים עם סביבה, שהיא המגרש הביתי שלהן.ם או דווקא בתחום זר להם לחלוטין.
- אנחנו נוגעים במרקמים – לשים, מערבבים, עוטפים, מלטפים – זה מעלה הרבה רוך.
כמתבוננת מהצד, אילו התנהגויות ותהליכים את רואה כשאת צופה בזוגות* מבשלים (*לא בהכרח זוגות רומנטיים, אלא גם א.נשים ביחסי חברות, קולגות, הורים וילדות.ים)?
נראה לי שכל תחום בכלל ושל יחסים בפרט מקבל ביטוי כשמבשלים יחד: מרחב אישי וחדירה / אי חדירה אליו, הובלה ומובלות, שליטה או זרימה, יצירתיות, הצמדות לכתובים, ילדות, אהבה עצמית, נדיבות, אזור נוחות, תקשורת, לקיחת מקום.
יש לך דוגמאות ל”אסימונים שנופלים” אצל המשתתפות.ים במהלך מפגש או סדרת מפגשי בישול?
- בן (13) שמצליח להגיד לאבא שלו שהוא לא מבלה איתו מספיק זמן.
- אבא שמצליח להראות לבן שלו שהוא סומך עליו והבן מוביל את משימת הבישול בבטחה.
- זוג שנזכר אחרי 12 שנות נישואין למה הם ביחד.
- הקטנה עצמית ופחד מלקחת מקום.
תוכלי לתת לנו כמה טיפים הקשורים להכנת אוכל יחד?
- להכין ביחד את אותה מנה (לא שכל אחד יבשל מנה נפרדת)
- לתת לטעום כל הזמן – לא חייבים עם כף
- לערבב ביחד, לעמוד קרוב
- לקחת את הזמן – הדרך חשובה הרבה יותר מהתוצאה
- לבשל בשביל המבשלים לא בשביל כאלה שיבואו עוד מעט להתארח
ותראו מה השגתי לנו – מתכון של טליה, השפית שהכינה אוכל למיק ג’אגר בכבודו ובעצמו:
מרק “פנינים” – טאפיוקה עם מנגו וקרח כתוש
חומרים
400 גרם פניני טאפיוקה קטנות
2 פחיות קרם קוקוס
כוס וחצי סוכר
גבעולי למון גראס
מנגו או כל פרי טרופי אחר
קרח
הכנה
ממלאים 3/4 סיר גדול במים
מוסיפים סוכר וגבעולי למון גראס
מביאים לרתיחה
מוספים את הטאפיוקה ומבשלים כעשר דקות
מערבבים ומגרדים את תחתית הסיר עם כף עץ לאורך כל הבישול
כשהטאפיוקה הופכת שקופה מסירים מהאש
מסננים בזהירות ושוטפים במים קרים
מעבירים לקערה ומוסיפים קרם קוקוס
מערבבים ומצננים
ממש סמוך להגשה מוסיפים קרח כתוש ומערבבים
מגישים עם פירות טרופיים חתוכים מעל או מערבבים אותם לתוך הטאפיוקה
מקווה שעשינו לך חשק לא רק למתוק, אלא גם לקרבה רגשית ופיזית עם המתוק.ה הפרטי.ת שלך.
שחקו, גוונו, העזו, טעו, התקרבו, תהנו!
אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.