רגע לפני שאתחיל:
- אני כותבת “יכולות” ולא” יכולים” כיוון שהבלוג הזה מיועד לנשים, וככזה, רובו מנוסח בלשון נקבה. אני לרגע לא חושבת שהאחריות על שמירת התשוקה במערכת יחסים מוטלת על כתפינו בלבד.
- אם אתה גבר ואתה קורא אותי, מה שמאוד מחמיא לי ומשמח אותי – הרי שכל מה שכתוב פה, מדבר גם אליך. אני בטח לא אחדש לך אם אומר, שהתפקיד שלך בשמירת התשוקה בתוך מערכת היחסים הנוכחית שלכם – מוטלת עליך, בדיוק באותה מידה כמו על בת זוגך.
אז עכשיו, אחרי שחידדתי את שתי הנקודות האלה, אפשר להגיע לנושא שלשמו התכנסנו.
שגרה ותשוקה
נשים וגברים רבים שנמצאים בזוגיות ממושכת, או שהיו באחת כזו, מתלוננים על כך שהשגרה שוחקת את התשוקה. מוכר גם לך? אני מניחה, שזה מוכר לכולנו, אבל זה נראה לי קצת לא הוגן כלפי השגרה, לזרוק עליה את כל האשמה במצב.
זה ברור שכשהזוגיות טריה, ניצוצות עפים באויר רק מלהביט אחד בשניה או מלהרגיש רפרוף יד במורד הגב. עם הזמן אנחנו נחשפים ונחשפות ליותר צדדים אצל בני הזוג שלנו, שהם פחות סקסיים בעיננו ולעיתים ממש ההיפך: יש לנו חשבונות לשלם, דאגות שקשורות בילדים, הורים מזדקנים, בעיות בריאות משל עצמנו, עודף משקל ועוד היד נטויה.
את מקום הפנטזיה תופסת פתאום המציאות. אבל האם העובדה, שכיום אתם רואים הרבה יותר אבק מניצוצות – קשורה אך ורק לאלה? אני לא מבטלת לרגע את אותם הקשיים, שפוגשים את כולנו, אני רק מבקשת להאיר נקודות מבט נוספות. לפעמים שינוי קטן באופן בו אנחנו מביטות במציאות, יוצר שינוי גדול במציאות עצמה.
החברה המסרסת
בפוסט מרצה, רוצה מרוצה, הזכרתי את החברה, ההורים, המדיה וכל שאר הגורמים החיצוניים, ש”פלשו” לנו לחדר המיטות עם השנים.
אני חוששת, שרבות מאיתנו לא טרחו להרים לרגע את הראש מהמיטה, להסתכל סביב, לזהות את ה”אורחים” האלה, להבין שלא הזמנו אותם לשם ולבקש מהם בנימוס לצאת. מבחינתי, האופציה המועדפת היא בכלל לוותר על הנימוסים, לתת להם בעיטה קלה החוצה ולהשאר בחדר עם האחד איתו בחרנו להיות.
כשאנחנו מאפשרות להם להשאר, אנחנו נותנות להגדרות ולציפיות, אמיתיות או מדומיינות, לנהל אותנו. כשזה קורה, הרבה חלקים אותנטיים שלנו מודחקים ואנחנו מצטמצמות לכדי תבנית בנאלית של עצמינו. פיהוק.
אז למה בכל זאת אנחנו משאירות אותם איתנו? אני חושבת, שבעיקר כיוון שזה מה שאנחנו מכירות. המוכר הוא בטוח ולא מאיים, בטח כשמדובר בסקס. בהתלבטות בין הישארות באזור הנוחות שלנו (עם מידת הנאה מוגבלת וידועה), על פני תעוזה (שתאפשר לנו לצאת למסעות חדשים ומרגשים), רבות מאיתנו יבחרו באופציה הראשונה.
להעז ולעלות על האומגה – או בקיצור: לקחת סיכון
כדי לנסות ולהדגים את רעיון האחיזה במוכר הבטוח, אני רוצה לשתף אותך בחוויה, שעברנו לפני מספר שנים בטיול משפחתי בתאילנד (כשעוד היינו משפחה במבנה המקובל שלה).
כחלק משלל האטרקציות נסענו ליום אומגות בצפון המדינה. מדובר באומגות באורכים שונים ובגובה עשרות מטרים, אשר הוקמו ביערות תאילנד ע”י חברה ניו-זילנדית בעלת שם. אבטחת הרתמות של הגולשים באומגות היא כפולה ולכל קבוצה קטנה הוצמדו שני מדריכים מיומנים, כך שלא היה כל בסיס רציונלי לחשש מצידנו.
אני הייתי מבוהלת, אך שמתי מבטחי במדריכים ובאבטוח הכפול. על ילדי הצעירים, מאידך, זה פחות עבד. בקושי רב הם הסכימו לעלות לאומגה הראשונה הקצרצרה, שלאחריה הם התחננו, שנוותר ושנחזור על עקבותינו.
אנחנו משתדלים להיות הורים תומכים וקשובים, אבל כשהמסלול הוא חד כיווני, שום כוונה טובה לא תעזור. עמדנו בפני האומגה השניה במסלול, 800 מטר אורכה. בתי בכתה והיתה ממש אומללה. הוצמד לה מדריך, שיעשה איתה את האומגה ואני עשיתי את האומגה עם בני הקטן. כל הדרך עצמתי עיניים מרוב פחד ואמרתי לו ללא הרף: “איזה גיבור אתה! כל הכבוד!” (חתיכת השלכה).
כשהגענו לקצה האומגה, חיכתה לנו בתי המאושרת והצוהלת ואילו בני פרץ בקריאות :”איזה כייף! עוד הפעם!” ולא הבין מה היה גבב המילים, שקשקשתי לו באוזן כל הדרך אל העבר השני. האטרקציה הזו הוכתרה כגולת הכותרת של טיול בן חודש.
מוסר השכל – חוויות מסעירות מחייבות לעיתים נטילת סיכונים. הן לא מוכרות ואין לנו מושג האם באמת נהנה ואיך נצלח אותן.
כדאי שנזכור, שאם ננקטים אמצעי זהירות והגנה מתאימים, הסיכון פוחת משמעותית ואנחנו עשויות להנות כמו שלא נהנינו מעולם. לעמוד באותה הנקודה זה נורא בטוח, אבל, אלוהים, כל כך מוגבל!
קפצי למים (אחרי שבדקת שיש מים בבריכה)
נסי לזהות עם עצמך מהם הדברים, שמסקרן אותך לנסות ולהכניס לתוך חיי המין שלכם. אולי את כבר לגמרי מודעת אליהם, אך בשל המגבלות שהטלת על עצמך – כי חברה ומוסכמות והתדמית שלך – נמנעת מלנסות אותם עד היום (עוד על התדמית שלך בפוסט אינטימיות מול תשוקה).
מה דעתך להתחיל עם משהו מתון? כזה שלא ישאיר את בן זוגך בשוק משתק, אם תעלי אותם או תעשי אותם פתאום? דברים, שגם אם בן זוגך לא יתלהב מהם, או לא ירצה לנסות אותם, לא יגרמו לך לתחושת כישלון צורב, שתמנע ממך כל ניסיון בעתיד. (עוד על הרווח בנטילת סיכון תוכלי לקרוא בפוסט מבוא למיניות מדוברת).
רוצה דוגמאות? הנה:
אם פינטזת על משחקי שליטה ואת רוצה לנסות אותם, אין צורך שתזנקי עכשיו לאוטו, תטוסי לרכוש חליפת ויניל שחורה, אזיקי פרווה ושוט עור, ותחכי לבנזוגך כך, בהופעה מלאה, כשהוא חוזר מיום העבודה שלו. לשם הניסוי, אפשר להסתפק בקשירת העיניים או הידיים באחד מהצעיפים שלך ולבחון מה זה עושה לשניכם.
אם רצית לנסות כמה מהתנוחות האלה שקראת עליהן, אולי זה הזמן לנסות את המינורית שבהן, ומשם להתקדם. את לא מוכרחה לנסות דווקא את זו, שדורשת שרירי ארבע ראשי של שחקן ריאל מדריד. תתחילי מזו שתרגישי בה נוח ושתתאים למידותיכם וליכולות הגופניות שלכם.
אם תהית, איך יהיה לבצע את האקט ההוא, אך הוא נראה לך “זול” מדי וחששת איך בן זוגך יגיב – אולי תכניסי משחק תפקידים לעניין? זו לא את, שזולה, זו “האישה האחרת”, ואולי עם זה יהיה לשניכם יותר קל להתמודד. (הרחבתי בנושא בפוסט האישה הטובה או המאהבת הסוערת).
בחייאת, תתייחסו לסקס כאל משחק, לא כאל איזו משימה רצינית והרת גורל, שצריך להצליח בה. המשחקיות משחררת, מאפשרת, מקלילה, מרחיבה אפשרויות. אם עושים כל הזמן עוד מאותו הדבר, איזה סיכוי יש לסקס להפוך לדבר מרגש ומסעיר?
לא רק שהכנסת הגוון המשחקי לעניין מרחיבה את מנעד האפשרויות שלכם, מניסיון, זה כל כך נחמד לפרוץ פתאום בצחוק במהלך הסקס. זה מוסיף פלפל ושמחה הדדית וזה כל כך שווה. החיים של רובנו עמוסים לעייפה ו-הו! כה רציניים – למה צריך עוד מזה גם כשמגיעים לחדר המיטות? (תשובה: לא צריך!).
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
פוסטים נוספים שאולי פספסת:
סקס אוראלי לגבר, כולל מדריך מפורט!