(לשם שינוי אני כותבת היום את רוב הטקסט בלשון זכר. מגיע גם לכם מדי פעם).
רבות מהפניות שמגיעות אלי עוסקות בשגרה והשחיקה שהזמן מביא איתו לחיי המין. התלונה החוזרת היא, ש”זה כבר לא כמו פעם”. כשאתם קוראים את הדברים זה אולי נשמע לכם מוכר, ויש בכך מן האמת, זה כבר לא יהיה אותו הדבר. מאידך, אין זה אומר שצריך לסתום על הסקס המהנה שלכם את הגולל.
אותם אנשים, מתאבלים פעמים רבות על מה שלא יחזור ושוקעים ביאוש. מבחינתם, אין מה לעשות והאופציות הן לנבול בשקט, לפתוח את היחסים, לבגוד או לעזוב.
ישנם מקרים, שאלה באמת האפשרויות היחידות, אבל זה לא נכון תמיד. זוגות שיש ביניהם אהבה, תקשורת טובה וכוונה הדדית לשפר, ומאידך, אין ברצונם לשנות את המבנה הזוגי, טוב יעשו אם יתייחסו לנקודות הבאות:
פגיעות
באופן פרדוקסאלי, ככל שאנחנו נמצאים בזוגיות ארוכה יותר, אינטימית יותר, כך אנחנו חוששים להביא את עצמנו באופן מלא לתוך המפגש המיני. הרצון לתת דרור לתשוקות, למאוויים, לפנטזיות שלנו נבלם ע”י הפחד פן נתפס באור שלילי ע”י בן או בת הזוג שלנו. כשאנחנו מצמצמים את עצמנו לתוך תבנית מוכרת, לא אנחנו ולא הפרטנר.ית שלנו, נהנים מכל מה שיש לנו להציע והשקיעה לתוך שגרה ובנאליות מכבה במקום להדליק.
תוכלו לקרוא בהרחבה פה: פגיעות, אותנטיות, אינטימיות
זה מביא אותי לנקודה הבאה.
גן שעשועים
זוגות רבים לוקחים את המפגש המיני כדבר נורא רציני. אני מציעה לשנות את התפיסה ולהתייחס למרחב האירוטי כאל גן שעשועים. הכוונה לכך, שאם תרשו לעצמכם לחקור, לנסות, לגלות, לחדש, לגוון ולטעות, אם תרשו לעצמכם לצחוק לפעמים תוך כדי, אם תקחו בקלות את הפאדיחות שעלולות לקרות, אם תפלרטטו זה עם זו, אם תנסו מגע שאינו מותנה וקשור ישירות לסקס, אם תצאו מאיזור הנוחות המוכר לכם – אתם עשויים לגלות, שהיחד שלכם טומן בחובו אוצר, שרק את חלקו אתם רואים ומכירים. אם אני חוזרת לרגע לפגיעות – אם לא תהיו מוכנים להסתכן, לא תוכלו לזוז מהנקודה המוכרת בה אתם עומדים כרגע.
להרחבה בנושא: חדר השינה כגן שעשועים
תקשורת
אנשים טועים לחשוב, שבני הזוג שלהם מכירים אותם באופן מוחלט ואין טעות גדולה מזו. ובעצם, אם זה היה נכון, לא היה לה סיכוי, לתשוקה, וארחיב על כך בהמשך.
תקשורת לא פוגעת בספונטניות ולא פוגעת בתשוקה, היא מלבה אותה. מה יותר סקסי מלכתוב לפרטנר.ית שלך מה בא לך שתעשו הלילה? מה יותר מדליק מלשתף מה מזמן רצית ולא העזת לבקש? מה יותר מקרב מלשתף בדברים שכבר פחות מהנים אותך ושברצונך לשנות? והנה, חזרנו לפגיעות.
במיוחד בשבילך
מודל הברקס והגז
ד”ר אמילי נגוסקי, מציעה בספרה המשובח Come as you are מודל פשוט (שלא היא פיתחה, אבל היא מנגישה אותו), שעוסק בתשוקה שלנו. היא חקרה נשים ומתייחסת אליהן בהקשר זה.
דמו את התשוקה שלכן למערכת ההאצה ברכב, בעלת שתי דוושות – דוושת הגז ודוושת הברקס.
דוושת הגז, מאיצה את העוררות המינית שלנו ואילו דוושת הגז מאטה או מעכבת אותה. בעוד שדוושת הגז מחפשת גורמים מעוררים, בסביבה או בתוכנתו, הרי שדוושת הברקס עושה בדיוק את היפך – מחפשת איומים, מעלה קשיים, מוצאת סיבות ל”למה לא”. יש כאלה, שאצלן דוושת הגז פעילה יותר ואחרות שאצלן דוושת הברקס. אצל אחרות שתיהן חלשות, או רק אחת מהן. כל השילובים אפשריים. בכל מקרה, כדי שנוכל להכנס בשמחה למוד סקסי, אנחנו חייבות שהגורמים המעוררים יעלו על אלה המעכבים, וכדי לעשות זאת, אנחנו צריכות לזהות אותם.
אני אתן דוגמה על עצמי:
מה שמכבה אותי הם קור ועיפות. חלק ממה שמדליק אותי הם אור נרות ומוזיקה (וכל מיני דברים שבן הזוג שלי עושה, אבל בכוונה אני מוציאה אותו כרגע מהמשוואה. אני רוצה לקחת אחריות על התשוקה בלי תלות בו). אם אני עיפה ובכל זאת רוצה להכניס את עצמי למוד המתאים, כדאי שאדאג לטמפרטורה מתאימה, תאורה ומוזיקה מתאימות (שמעוררות אותי), כך שהן יוכלו להכניע את העייפות (שמכבה אותי) ולאפשר לי לשנות מוד.
ספונטניות מול תכנון
סרטים הוליוודיים. תכניות טלויזיה וספרים, יצרו לכולנו תסריט אחיד בראש שאומר: סקס טוב הוא ספונטני ומתחיל מתשוקה הדדית מטורפת. מה שהתסריט הזה אומר באופן סמוי הוא גם את ההיפך ממה שהוא מציג: תכנון יהרוס לכם את הסקס ואם אין תשוקה בוערת ברגע זה, אין סיכוי לסקס מוצלח. אני רוצה להתעכב רגע על הנקודה הראשונה ואח”כ אתקדם לתשוקה.
כשאנחנו צעירים, בתחילת קשר ובלי דאגות של פרנסה, משכנתא, ילדים וכו’, התסריט הזה עשוי להיות לא מאוד רחוק מהמציאות שלנו. ההורמונים משתוללים ומנהלים אותנו. אבל אם הקשר הזה ממשיך לאורך זמן, רמות ההורמונים יפחתו ויוחלפו ב… חיים. מצב כזה מחזיר אותנו למודל הגז והברקס – כדי לנצח את השגרה, יהיה עלינו ליצור תנאים שיגדילו את הסיכויים לחוויה מינית מוצלחת. אם נדבר על מה אנחנו רוצים ומתי, אם ניצור את האווירה שמדליקה אותנו, אם נפנה זמן לסקס שלנו ולא נשאיר לו את שאריות היום, הסיכוי שנהנה מסקס מוצלח גבוה בהרבה מאשר אם נבנה על הספונטניות. מניסיון שלי ושל אחרות, לשים את התשוקה בתחרות מול עיפות ודאגות, זה לא מאוד הוגן כלפי התשוקה.
תשוקה ספונטנית מול תשוקה תגובתית
אותו תסריט מראה לנו תמיד זוג פוטוגני, שרק מתחיל להתגפף ומיד מוצא את עצמו בעיצומו של סקס סוער. התסריטאי היה כל כך עסוק בכתיבה שבלונית של סקס שראה בסרטים אחרים, שלא עצר לרגע לחקור בעצמו את נושא התשוקה, אבל בשביל זה אני פה. מה שקורה פעמים רבות עם התשוקה המינית (בעיקר הנשית, אבל לא רק) הוא, שהיא לא מקדימה את העוררות המינית, אלא מגיעה אחריה. מבחינה מעשית, הידיעה הזו מעודדת אותנו להתחיל במגע מיני או ליצור אוירה שתאפשר אותו, גם אם אנחנו עדיין לא מרגישות תשוקה בוערת. החופש להתחיל ולדעת שהיא אולי תצטרף, פותח אפשרויות במקום לסגור אותן. חשוב שנזכור, שאם אנחנו מנסות לעורר את התשוקה, אנחנו מגדילות את הסיכוי שלה להגיע, אבל אין זה אומר שבהכרח נצליח היום, וגם זה בסדר.
כמה מילים על תשוקה וכיצד לשמר ולעורר אותה
אינטימיות מול תשוקה
בזוגיות טובה ואוהבת, אינטימיות עלולה להיות אחד האסונות של התשוקה המינית, אלא אם מודעים לה ובוחרים לנהל אותה. למה הכוונה?
הכוונה לכך, שבעוד אינטימיות ואהבה דורשות קירבה, דאגה, שגרה, יציבות, ביטחון, טיפול, אכפתיות, הרי שהתשוקה, האירוטיות, צריכות בדיוק את ההיפך. הן צריכות מרחק, נטילת סיכונים, חידוש, גיוון. בשביל שנוכל להשתוקק למישהו, הוא חייב להיות נפרד ומובחן מאיתנו ולא כל הזמן צפוי ונגיש. כלומר, מה שמעודד את האינטימיות, עלול לכבות את התשוקה ואת האירוטיות.
חשוב שלכל אחד מאיתנו יהיה עולם שלם ומלא משל עצמו, שנעשה דברים באופן נפרד ושנבין, שאם אנחנו רוצים להכנס עכשיו למוד סקסי, נצטרך להניח רגע בצד לפן הדואג והטיפולי (אלא אם כן משחקים ברופאה וחולה מדליקים אתכם).
עוד על הקשר בין אינטימיות לתשוקה פה
ולבסוף, ואולי בעצם הדבר החשוב ביותר:
תשוקה לחיים
כשאנחנו מקיפים את עצמנו באנשים ובחוויות שגורמים לנו להרגשה טובה, לשמחה, לתחושת חיות, התשוקה שלנו לחיים עצמם עולה, ואליה עשויה להצטרף התשוקה המינית. קשה לצפות ממי ששוקע לחיי שגרה משמימים, שיחוש תשוקה בוערת ויהיה אטרקטיבי בעיני הצד השני ובעיני עצמו.
אגב, התשוקה לחיים והתשוקה המינית מזינות זו את זו.
לסיכום
כדי לגרום לתשוקה להשאר חלק משמעותי מהחיים, לא יספיק לצאת פעמיים בשנה לבית מלון, לקנות אבירי מין או לבנים סקסיים, אם כי זה לא יכול להזיק. מה שנדרש הוא שינוי של התפיסות שגדלנו עליהן, החלפתן בתפיסות חדשות וישום שלהן. זה לא פשוט, זה דורש מודעות והתכווננות, אבל מניסיון שלי ושל נשים שאני פוגשת ביעוץ או מחוצה לו – אין דרך אחרת להשאיר את האש דולקת. ולא פחות חשוב – לא לשכוח לקחת בחשבון, שאנחנו מורכבים ומורכבות ומושפעים מגורמים פיזיולוגיים ונפשיים רבים ולכן, לא צריך להתרגש אם התשוקה נעלמת מדי פעם, רק להיות מודעים לסיבות שגורמות לכך, ואז לעזור לה לשוב.
אשמח להיות לך לעזר ולהכוונה.
מזמינה אותך לפנות אלי לבחינת פגישת יעוץ.
שלך,
רוית