לא, לא, אינני מתכוונת לעטיית מסכות BDSM, מסכה לכיסוי עיניים או אחרות. אלה עשויות להוסיף משחקיות והנאה ולשרת לגמרי את המטרה המקורית שלשמה נועדו.
בניגוד למסכות ממשיות, שנועדו לאפשר לנו לצאת לרגע מוגבל מהאני היומיומי שלנו אל עבר אני אחר, מדומיין, בלתי מושג, ובתום החג, או האקט, לחזור לעצמנו, הרי שהמסכות שאנו עוטים ועוטות על עצמנו בחדר המיטות באופן מטאפורי, פוגעות במיניות האותנטית שלנו.
אני מדברת על מסכות שאנחנו שמים על עצמנו, במודע או שלא במודע, מתוך פחדים, חוסר ביטחון, ציפיות אמיתיות או לא, רצון להתאים את עצמנו לנורמות החברתיות, או למצוא חן ולרצות את מי שאיתנו.
הן נוצרו כדי להגן על עצמנו, אבל המחיר שלהן כבד. כבד מאוד. המסכות האלה מונעות מאיתנו את האותנטיות ומרחיקות אותנו מעצמנו ובכך גם מבן או בת הזוג שלנו.
חוסר אותנטיות במיניות יכולה להתבטא בצורות שונות. הוא עשויה להיות כרוכה בהעמדת פנים שאנחנו נהנות בזמן שאנחנו לא, בזיוף אורגזמה שכלל לא חווינו, בהצגת ביטחון כאשר אנו חשים חוסר ביטחון, או בהתאמה לציפיות החברתיות, או של בן או בת הזוג, גם אם הן אינן תואמות את הרצונות האמיתיים שלנו.
36 השאלות שיגרמו לך להתאהב – כולל כרטיסי שאלות להורדה
איך החשש לקחת סיכון פוגע בסקס שלכם?
הבעיה עם חוסר אותנטיות מינית
מסכות אלו יוצרות מחסום בינינו לבין עצמנו וביננו לבין בן או בת הזוג שלנו, ובכך מעכבות אינטימיות וחיבור אמיתיים. כאשר אנו מסתתרים מאחורי אותן מסכות, אנחנו למעשה מונעות מעצמנו את ההזדמנות להיות מוכנות להיות פגיעות, מחוברות לעצמנו ואותנטיות, שכולם מרכיבים חיוניים ביצירת אינטימיות מינית ועונג.
יותר מזה. הנצחת המסכות הללו עלולה להוביל למעגל של חוסר שביעות רצון ותסכול. העמדת פנים של מישהי שאנחנו לא, יכולה לגרום לתחושות של ניתוק מהרצונות ומהצרכים שלנו. במקום להנות, אנחנו הופכות למרצות ומאוד לא מרוצות.
מצב זה עלול גם להוביל לאי הבנות עם בן או בת הזוג שלנו, שיתקשו להבחין בין ההתנהגות והרצונות האותנטיים שלנו, לאלה המזויפים. בסופו של דבר, חוסר האותנטיות הזה יכול לשחוק את האמון והאינטימיות בתוך מערכת היחסים, ולהשאיר את שני בני הזוג לא מרוצים ולא מסופקים.
כיצד נוכל לפתח אותנטיות מינית?
המסע לעבר אותנטיות מינית מתחיל במודעות עצמית ובקבלה עצמית. זה דורש נכונות לחקור את הרצונות שלנו מתוך סקרנות, פתיחות ועם כמה שפחות שיפוטיות. תהליך זה עשוי לכלול התבוננות פנימית, כמו גם תקשורת עם עצמנו ועם בן או בת הזוג שלנו, הרחבת הדעת בנוגע למיניות ואפילו פנייה לייעוץ ולהדרכה מינית, במידה שקשה מדי לעשות זאת לבד.
תקשורת פתוחה צריכה להתחיל בפנים, ביננו לבין עצמנו. נבחן: מה אני אוהבת? מה מדליק אותי? מה לא נעים לי? מה הפנטזיות שלי? איזה סוג מגע מועדף עלי ומתי? ממה אני חוששת? מה עוצר אותי? על מה אני מפנטזת?
בהמשך נעבור לתקשר עם בן הזוג שלנו. לאט ובהדרגה. זה עלול לעורר חששות ומבוכה. יצירת מרחב בטוח ולא שיפוטי שבו שני בני הזוג מרגישים חופשיים להביע את עצמם, גם אם לא תמיד הדברים נעימים ומחמיאים, עשויה לסלול את הדרך לאינטימיות וחיבור עמוקים באופן משמעותי.
כדי שתוכלו להנות מאותנטיות מינית, תצטרכו להחליף את סימני הקריאה סביב מיתוסים, נורמות וציפיות חברתיות בנושא המיניות, בסימני שאלה. במקום להתאים לסטנדרטים חיצוניים, תתחילו לחקור ולממש את המיניות הפרטית שלכם. זכרו, שאין גישה אחת שנכונה עבור כולם, ומה שהכי חשוב הוא למצוא את מה שמרגיש אותנטי ומספק עבורכם ועבור בן הזוג.
פגיעות
המוכנות לשים את עצמנו במצב פגיע הוא מרכיב מרכזי נוסף של אותנטיות במיניות. זה ממש בסדר להיות לא מושלמת (זה בעצם המצב היחיד הקיים), להיות לעיתים חסרת ביטחון ולרצות לחקור היבטים חדשים של עצמך ושל המיניות שלך. אינטימיות אמיתית יכולה להיות מושגת רק כאשר נאפשר לעצמנו להיראות ולקבל את מי שאנחנו באמת.
בעודנו מציינות את פורים, בואו ננצל את חג המסכות כדי להסיר את המסכות שאנו עוטות במערכות היחסים האינטימיות שלנו. על ידי אימוץ אותנטיות, טיפוח תקשורת פתוחה ומתן מקום לפגיעות, נוכל לאט לאט להסיר את מה שמונע מאיתנו חיבור אמיתי ונוכל ליצור חוויות מיניות מקרבות ומספקות הרבה יותר.