אולי את מכירה את זה על בשרך, ואם לא בשרך – אולי על בשרה של אחת מהחברות הטובות שלך:
בנזוג מדהים, קשוב, רגיש, מכיל, רוחץ כלים, מטייל עם הכלב, מעסה לך את הרגליים – שותף אמיתי לחיים. אם הייתי מדברת איתו – הוא בטח היה אומר לי דברים דומים עליך – את זו הזכיה שלו בפייס. אממה, כשזה נוגע לתשוקה, ליצרים, לחשק, לסערה שידעתם פעם – זה לא זה. אז מה קורה פה? למה זה קורה ואיך, לעזאזל, יוצאים מהמצב הזה?
כוחות מנוגדים
זה באמת מבלבל. נראה ממש כמו סתירה, הא? מילא אם לא היית אוהבת אותו, אבל את כל-כך כן, אז איך זה שככה?
כפי שמציינת אסתר פרל, בספרה המרתק ומעורר המחשבה אינטיליגנציה אירוטית, אינטימיות ותשוקה מושכות לכיוונים שונים.
בעוד התשוקה מתקיימת במצב של חוסר ודאות, שינוי וגיוון, ספונטניות ומסתורין, הרי שהאינטימיות והאהבה מחפשות כל הזמן יציבות, ביטחון והמשכיות. ביחסים ארוכי טווח קיימת לרוב נטיה להעדיף את הצפוי והמוכר. זה חוסך לנו הרבה תהיות ושאלות, זמן ואנרגיה, אך במקביל מטפטף לאט לאט לתוך מערכת היחסים סם-הרדמה, שמחסל את התשוקה והאירוטיות.
אם כך הדבר, הרי שלמעשה, אפשר היה לסכם כבר עכשיו, שהסתירה ביניהן מחייבת, שהן לא יוכלו להמצא יחד באותה מערכת יחסים.אכלנו אותה – אם אנחנו אוהבות, לא נוכל להשתוקק לבן הזוג שלנו. אז זהו, שזה יותר מורכב מזה. בעצם – הרבה יותר מורכב.
אותה הגברת בשינוי אדרת
ומה אם במקום שנשאר מרירות ומתוסכלות, או שנחפש לנו מושא תשוקה חדש, שירים אותנו לפסגות ההתלהבות והעונג – ננסה להכניס לתוך מערכת היחסים האוהבת הנוכחית שלנו, מידה של חוסר ודאות, הרפתקה, גיוון וחידוש?
אנחנו נשאר אותן הגברות, אך נעז להשתעשע לפעמים עם האדרת, שאנחנו עוטות עלינו. מה אם נכניס לחיי המין שלנו דברים שלא העזנו להכניס לתוכם עד עכשיו? יכול להיות שזה נשמע לך רעיון מגניב, ששווה לבחון ולנסות, אבל לצערי, באותה המידה את עלולה לדחות אותו על הסף.
החשש מפני תגובה לא רצויה מצד בן הזוג משאיר אותך באותו מקום, שהוא כל כך מוכר ובטוח ובאותו הזמן – כל כך חסר תשוקה. את מניחה, שהוא יזדעזע, אם פתאום יתגלו לו חלקים בתוכך שהוא לא מכיר. אז את מוותרת מראש, כמה נוח.
ניפוץ התדמית
כהרגלי, אני שואלת אותך שאלה ומבקשת ממך לחשוב שניה לפני שתעני:
האם יכול להיות, שהתדמית שיצרת לבן הזוג שלך, או שהוא יצר בעצמו – היא אשליה, שאתם מתחזקים יחד?
בספרו ?Can Love Last (האם האהבה יכולה להתמיד?) מציין סטיבן מיטשל עובדה, שאולי קשה קצת לעיכול:
אנחנו עפות על עצמנו על כך שאנחנו מכירות את בן הזוג שלנו באופן טוטאלי, אבל תכל’ס (וצר לי לאכזב) איננו מכירות את בן הזוג שלנו, במידה שאנחנו חושבות שאנחנו מכירות אותו. אנחנו כל כך שקועות בתדמית שבנינו לו, כך שתתאים לתבנית הציפיות שלנו, עד שאנחנו מתעלמות מחלקים, שאינם מתאימים לפאזל שיצרנו (הרבה יותר קל לאהוב ככה, לא?). במקביל אנחנו מבטלות חלקים מאישיותנו, כך שנתאים לתבנית, שהוא יצר עבורנו ושאנחנו טורחות להמשיך ולהזין.
כשאנחנו מתנהגות ככה, חלקים רבים שעשויים היו לבוא לביטוי בקשר המיני שלנו, נשארים מוסתרים ומושתקים. וככה יוצא, שאנחנו נורא אוהבים, וקוצי מוצי ואיזה יופי – אבל חלקים מאיתנו מתים לנו מבפנים.
היה מתיש קצת? הנה פישוט של הרעיון:
אם התדמית שבנית לך (או שהוא יצר עבורך), הינה של דמות האם המסורה, שהילדים הם כל עולמה, שבראש מעיניה הפיכת התא המשפחתי שלכם לקן חם, מסודר ועם ריח תמידי של מאפה קינמון – איך תעזי לשלוח לו הודעה מלאת זימה על מה שבא לך שהוא יעשה לך הלילה?
אם תדמית בן הזוג שלך, כפי שבנית אותה לאורך השנים, וכפי שהוא דאג לעזור לך לטפח, הינה דמות הגבר החזק, המוביל, השולט, היודע כל – איזה סיכוי יש לך לשתף אותו ולנסות ליישם איתו משחק תפקידים בו הכוח והשליטה הם בידייך?
אז מה עושות? יוצאות, ואולי מגיעות למקומות נפלאות
על פניו, ההגדרות התפקידיות עושות לכם שקט וסדר ומכניסות לחייכם ביטחון ויציבות, אבל במקביל הן הופכות את הסקס שלכם לצפוי, למוכר, לחסר.
כדי להפוך את החוויה למלאה, תצטרכו להסתכן ולוותר על חלק מהמרכיבים המוכרים והצפויים, ולהביא אותנטיות לתוך מערכת היחסים שלכם. עצם העובדה, שאת לוקחת סיכון ומשתפת באני-המיני-הפנימי שלך, עשויה לערער קצת את יציבות הספינה.
למעשה, יצאת לשיט, בלי שברור לך לאן תגיעי ואם בכלל תגיעי בשלום, אבל, היי! היא עשויה גם להכניס סקרנות, עניין וריגוש לשייט-האהבה הנינוח (והמשעמם?) שלכם. הרי זה מה שחיפשת, לא?
בחירה במוכר, רק כי את לא מעזה לצאת מהתדמית שלך, גורמת לכך, שאת בהכרח מוותרת על חלקים מתוכך. התדמית שלך לעולם לא תהיה זהה לעצמך, אלא אם תבחרי באותנטיות. ויתור קבוע על האותנטיות שלך, גורם לכך שתהיי נוכחת באופן חלקי, או לא נוכחת כלל. שתהני באופן חלקי, או שלא תהני כלל. שתרצי מדי פעם סקס או שלא תרצי כלל.
ברור שאין פה הבטחה לכך, שכל סיכון שתקחי, יתקבל בשמחה ובקלות. כן ישנה פה הבטחה לכך, שאם ברצונך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים שלכם, לקיחת הסיכון הזה – ניפוץ התבניות, המשחק, החידוש, הגיוון – הוא בלתי נמנע. זו הדרך היחידה לאפשר לאינטימיות המהממת שבניתם, לחיות יחד עם התשוקה והאש שחסרות לשניכם.
אני לא מצליחה להעלות על דעתי, מה יכול להיות יותר מסוכן לזוגיות שלכם, מהוצאה להורג של חיי המין שלכם. אז לכי על זה, לאט לאט, כל פעם קצת. את עשויה לגלות, שלא רק שהשד אינו נורא כל כך, אלא שאולי הוא לא קיים כלל.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
פוסטים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כיצד לתקשר את המיניות שלכם – מבוא למיניות מדוברת
לשמור על התשוקה בחיי המין – חדר השינה כגן שעשועים