משחק מקדים? מקדים למה?
לצירוף המילים המוכר הזה, “משחק מקדים”, נחשפתי בנעורי, כחלק משיעורי חינוך מיני שנתנו לנו בקיבוץ מכתה ו’ ועד יב’**.
בעבר הביטוי הזה נשמע לי נורא הגיוני – חלק מתבקש בתוך אקט מיני, בהנחה שאנחנו מעוניינות ביותר מ”הופס אני גומר, הופס היא לא הספיקה” ובעיקר, מאוד מעוניינות לא לחוות כאב תוך כדי.
ניסו ללמד את הנערים, את הגברים, שיעשו רגע Hold ויכינו אותנו לפני שהם חודרים אלינו: שילטפו וינשקו אותנו ושיגעו באיבר המין שלנו, כדי שנתעורר מינית ונהיה רטובות מספיק, כך לא נסבול בזמן החדירה. רוצה לומר – אם אתה גבר נאור, מצופה ממך ש”תראה את הצרכים שלה ותכין אותה”. נו, שויין.
איפה הבעיה?
הלו! אנחנו בשנת 2020. השאיפות שלנו השתנו. אנחנו לא רוצות “לא לסבול” – אנחנו רוצות מאוד מאוד להנות.
לא מעניין אותנו להיות “מוכנות לחדירה” – אנחנו רוצות לחגוג את המגע המיני בכללו – את האקט שאולי יתפתח ממנו, את החדירה שאולי תהיה ושל האורגזמה שאולי תגיע.
הביטוי “משחק מקדים” הופך את כל מה שאינו חדירה, למשהו בסגנון “חימום כלים” לפני שהתזמורת מתחילה את הקונצרט.
אבל מבחינתי, אקט מיני הוא ריקוד. הוא יכול להיות סלואו צמוד, טנגו חושני, היפ הופ להטוטני או דיסקו בסגנון חופשי – אבל בכל מקרה מדובר בתהליך מתמשך.
אני לא רואה באורגזמה או בחדירה שלבים, שעולים בחשיבותם על אחרים ויתרה מכך – הם אינם שלבים הכרחיים בכל אקט מיני.
מובן שזה נהדר כשהאורגזמה מגיעה, אבל היא לא עומדת בפני עצמה כפסגה שצריך לכבוש. שלא לדבר על החדירה (בעצם – כן לדבר. בדיוק את זה עשיתי בפוסט חדירה ביחסי מין).
זה כמו להגיד, שלהקת היפ הופ בעצם מבצעת ריקוד מקדים, עד רגע השיא, שבו הסולן מבצע סלטה באויר וכל שאר הלהקה נעה בתנועות אחידות וקצובות לקול תשואות הקהל.
אבל מה הם עשו עד עכשיו? שיחקו דוקים? לא! הם נתנו את עצמם למען הצלחת הריקוד כולו. הסלטה לא היתה שווה הרבה אלמלא כל שאר הריקוד היה מבוצע כהלכה.
במיוחד בשבילך
משחק מקדים OUT משחק מיני IN!
אולי מה שבעצם נחוץ, הוא שינוי הטרמינולוגיה: במקום “משחק מקדים” אולי נתייחס לכל המגע המיני כאל משחק מיני מתמשך?
זה משנה את מערך היחסים בינכם – במקום פעולה שהגבר פועל על בת הזוג שלו, כדי שתהיה מוכנה לקראתו, השינוי הסמנטי הזה שם אתכם בעמדה שווה – שניכם מייצרים אוירה, שעשויה לגרום לכם לרצות מגע ואולי – לרצות סקס יחד.
במקרה כזה, אפשר להתייחס לסקסטינג בינכם (הודעות טקסט בעלות אופי מיני), לשיחות טלפון עם גוון אירוטי, לנגיעות אחד בשני במטבח, ללחישות באוזן בסלון, לאמבטיה משותפת, למוזיקה, לריקוד – ולכל הפעולות, שאולי יביאו אתכם לכדי סקס – כאל תקשורת Build-up.
אתם עושים פעולות, שאולי יעוררו את החשק ויגרמו לכם להתקדם הלאה ואולי לא. במידה שכן – יופי. במידה שלא – גם יופי. לפחות נהניתם מהדרך.
על פי אסתר פרל המטפלת המינית, משחק מקדים, Foreplay, בעצם מתחיל ברגע שהסקס שזה עתה חוויתן.ם – הסתיים. כלומר, ברגע שאקט מיני אחד נגמר, אתם מייצרים את האוירה עד לפעם הבאה. לדעתי, אין מדויק מזה ואם לזה נקרא “משחק מקדים”, אני לגמרי מתחברת למושג הזה.
תשחקו, תנסו, תחדשו, תבחנו, תהנו מהריקוד המשותף שלכםן.
חשוב לי להניע לשינוי גם נשים אחרות וברור, שלא כל הידע נמצא אצלי. אולי ברצונך לשתף בדברים שאתםן כזוג עושים כדי ליצור אוירה לקראת סקס, ובכך לתרום מניסיונך לזוגות אחרים? באפשרותך לעשות זאת בתגובות למטה, באנונימיות מוחלטת, או לשלוח לי הודעת ווטסאפ דיסקרטית לחלוטין ואני אוסיף אותה לפוסט.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
שלך, רוית
** אני מסירה את הכובע בפני התנועה הקיבוצית, שהקדימה את זמנה בעניין הזה, ובגדול. דאגו לנו לחינוך מיני, שאמנם לא עסק בהעמקה במערכות יחסים, ברצון ובהנאה, כפי שמקובל היום, אבל מאידך – לא עסק רק בהפחדות בפני הריון בלתי רצוי ומחלות – כפי שהיה נהוג באותם הזמנים במקומות אחרים (אם כבר היה בהם חינוך מיני).