יש לי שאלה קצת ישירה אליך: האם לשלל המחשבות שאת חושבת על עצמך, משתרבבות לעיתים המילים “מינית”? “מיניות”? “מיניות נשית”, “תשוקה מינית”?
אם את כבר משקיעה זמן בלקרוא אותי, אני מרשה לעצמי לבקש ממך, שתעצרי רגע לפני שתעני את התשובה האוטומטית שלך (אלא אם התשובה היא:”בודאי! רוב הזמן!” ואז את מוזמנת, בשמחה אפילו, לדלג לפוסט הבא, No hard feeling).
מה זו מיניות?
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר מיניות כסוג של אנרגיה פנימית מולדת, המניעה אותנו לבקש חום, אהבה ואינטימיות, או באופן רחב יותר:
מיניות הינה היבט מרכזי אצל בני האדם, הבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים: מין, מגדר, זהות ותפקיד, נטייה מינית, אירוטיקה, עונג, אינטימיות ורבייה. מיניות נחווית ומתבטאת במחשבות, פנטזיות, תשוקות, אמונות, גישות, ערכים, התנהגויות, בהתנסויות, בתפקידים ובקשרים.
אז כראוי, בואי נתחיל בהתחלה: מיניות היא אנרגיה פנימית מולדת. המשמעות היא, שרוב הסיכויים הם, שגם את יצור מיני. את לא יכולה לפתור את עצמך בכך שתגדירי את עצמך כלא מינית. הלא מיניים והלא מיניות מונים רק כ-1% מהאוכלוסיה. זו הגדרה חדשה יחסית ומשתנה בין החוקרים. היא מדברת על חוסר תשוקה/ העדר משיכה מינית/ חוסר אוריינטציה מינית/ חוסר עניין בפעילות מינית. אני לא בטוחה שאת נמנית עליהם. נתקדם?
המיניות שלנו מניעה אותנו לבקש חום אהבה ואינטימיות. איך את עם ההגדרה הזו? את מתחילה להתחבר? מעולה.
והנה עוד שוס: מיניות נחווית ובאה לידי ביטוי במחשבות, פנטזיות, תשוקות, אמונות, גישות, ערכים, התנהגויות, התנסויות, תפקידים וקשרים. זאת אומרת, שגם אם לא בא לך סקס כל לילה, או שאת לא הולכת ברחוב בתחושה שאת האישה הכי סקסית שפוסעת בו עכשיו – זה עדיין לא הופך אותך לחסרת מיניות.
המיניות שלך נמצאת בכל היבט של החיים שלך, גם אם היא מודחקת. המיניות הנשית היא עניין מורכב והפכפך, שעלול להיות כרוך בכאב ובטינה, באכזבה וברגשות אשם, בתסכול ובבושה.מאידך, כשאנחנו פוגשות אותה בטוב, מיניות היא חיות, היא צבעים, היא מנגינה, היא שירה.
היא ציוץ ציפורים, פרפרים מתעופפים, היא אויר. נעים ללכת לישון כשהיא חלק מהחוויה ושמחה גדולה לא פחות היא, להתעורר איתה בבוקר.
אני כל כך רוצה שלא תוותרי על נוכחותה בחייך.
מי ראה את המיניות שלי?
אם את בחווית נטישה מהמיניות שלך, אני מבקשת ממך בחום שתתני לה צ’אנס לחזור. יכול להיות שהתרחקתן, שהיא אכזבה אותך, שזה כבר לא מה שחלמת עליו.ובכל זאת, לדעתי – מעטים הדברים שיכולים לגרום לך להרגיש מלאת חיות וחיונית כמו שהחיבור מחדש למיניות שלך, יכול לעשות.
המסע לחיפוש המיניות האבודה שלך לא חייב לכלול בן זוג. אולי אפילו עדיף שלא. המיניות שלך היא קודם כל שלך.אחרי שתמצאי אותה מחדש, תוכלי להחליט איך, כמה ועם מי את רוצה לחלוק אותה, אם בכלל.
אם פעם היית קונה לבנים סקסיים, שעשו לו “את זה” , אם נהגתם לעשות אמבטיית קצף לאור נרות, אם היית עומדת מולו עירומה או מתענגת מכך שהוא מורח עליך קרם גוף, אם הייתם רוקדים לבדכם בסלון – אין סיבה שלא תנסי לחוות את החוויות האלה מחדש – הפעם עם עצמך. לעצמך.
או! הנה אני שומעת את הקולות הפנימיים שלך מגיעים עד אלי:
“נראה לך שעם איך שאני נראית – לבנים סקסיים זה מה שיעזור לי”?
” אני כל כך עסוקה כל היום, אין לי רגע לעצמי, כך שהתעסקות במיניות שלי היא ממש פריבילגיה”.
“עזבי, מה שהיה לא יחזור”.
אני חושבת שאני מבינה אותך. לא תמיד קל ושמח להזכר מה היתה התחושה, כשחווית האישה המינית היתה נוכחת בחייך. להתחבר מחדש למיניות האבודה שלך עלול להיות מלווה באכזבה, בתסכול, ואפילו בהשלמה עם המצב הקיים, אבל הגמול עשוי להיות כל כך משתלם, ששווה לפחות לנסות.
מלאכת יד (והפעם בלי בתיה עוזיאל)
הדוגמאות מעלה היו רק ההתחלה. אם, למרות הקשיים והעכבות, השתכנעת ואת מוכנה לתת צ’אנס להחזרת החוויה המינית לחייך, אני מציעה לך, בין אם עשית זאת בעבר ובין אם לא, שתתכנסי לפגישה מינית אינטימית עם הפרטנרית המושלמת עבורך. עם עצמך.
ובמילה אחת, אני מציעה לך לאונן. הו! ששששש! השתגעתי? איך אני מדברת? לשים את הטאבו הנפיץ הזה ככה בפשטות על השולחן? אז האמת היא, שכן. ככה פשוט.
ידוע מאז ומעולם שבנים מאוננים, אם לא כולם, אז רובם המכריע. זה לגיטימי בעינינו וברור לנו, כמו העובדה שהשמש תזרח מחר.רק בזמן שהעובדה הזו בהירה כל כך, האוננות הנשית נותרה, כמו פולניה בבדיחה – לבד, בשקט, בחושך. למה? אולי משום שכל המיניות הנשית נמצאת בדיוק שם, וכך, נוצר לו טאבו בתוך טאבו – אם לא חוקרים ולא מדברים על המיניות הנשית – על אחת כמה וכמה לא עוסקים באוננות הנשית.
רבות תופסות את האוננות הנשית כפעולה אנוכית, למטרת הנאה בלבד. ובכן, איזה יופי! זה בדיוק זה! פעולה אינטימית, מהנה, משחררת, מספקת, שאנחנו עושות עבור עצמנו, בלי צורך לתת דין וחשבון למישהו, בלי להתחשב או להתאים את עצמנו לאף אחד אחר.
אין כמעט שום פעולה אחרת, שעונה על ההגדרה הזו. אז איפה בדיוק הבעיה בעניין הזה? זהו, שאין כל בעיה, ואם יש – היא בראש שלנו. האוננות הנשית היא נושא כל כך חשוב ועם זאת – מורכב וטעון מסרים שגויים והרסניים, שראוי שיקבל פוסט משלו, וזה אכן קורה בפוסט אוננות נשית – תני לאצבעות ללכת במקומך.
כמו בנושאים האחרים, בהם עוסק הבלוג הזה – ברגע שנפרק את המטענים השליליים שהודבקו לפעולה הזו, נוכל להכניס אותה לחיינו עם פחות רגשות אשם, וביותר שמחה ובהנאה. החיים שלנו קצרים, מכדי שניתן למסרים המקבעים האלה לנהל את ההנאה שלנו.
אני מאמינה, שההתנסויות הקטנות שלך, לאט, תוך ניסוי וטעיה, עשויות להחזיר לחייך חלק מהקסם שאבד.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
פוסטים נוספים שאולי פספסת:
כיצד לשמור על התשוקה בתוך חיי השגרה