הבלוג

לא מעט א.נשים, נכנסים לתוך המיטה לא רק עם הפרטנר.ית שהם בחרו לעצמם, אלא גם עם אוסף ערכים ותפיסות, שהםן מחזיקים ונאחזות בהם בעוז. כיצד משפיע הדבר על החוויה המינית?

סרט שמשלב ביוגרפיה מרתקת, תכנים חשובים, משחק מצוין, עלילה מסקרנת וכן, גם סצנות סקס משוחררות למדי.

אצל חלק מהא.נשים, סקס אנאלי עדיין נתפס כטאבו. כאשר עושים אותו נכון, הוא עשוי להיות מאוד מענג, לגברים ולנשים כאחד. אם הסתקרנת אך חששת, הפוסט הזה הוא בשבילך והוא כולל מדריך מפורט!

פעמים רבות ישנה נטיה להתייחס לסקס כאל תחרות שבה יש מנצחים, שהישגיהם נמדדים ונרשמים. הגיע השעה לשנות את חוקי המשחק, ויפה שעה אחת קודם

הפעם אני נותנת את הבמה ומפנה את אור הזרקורים אל טקסט פתוח וכן של גבר, שגילה לפתע בשנות ה-50 לחייו, שחושניות, מיניות, סקס – יכולים לעמוד בניגוד גמור לכל התפיסות בהן החזיק עד אז, וכל כך לטובה. בהחלט פוסט שמאפשר להביט על הנושא בעיניים אחרות מהמוכר.

פורנו יכול להיות גורם מעורר, שמכניס עניין וגיוון לחיי המין, גם של נשים. עם זאת, כדאי להיות מודעות להשפעות ההרסניות שעלולות להיות לצפייה בו. אבל בסוף יש בשורה טובה – קיים גם פורנו "טוב".

חוויה חדשה מהימים האחרונים הביאה אותי לתהות ולחקור אודות התפיסה הכמעט בלתי מתפשרת בדבר ההכרח שבלבישת חזיה

כמה מילים על השפעתה של החברה והתרבות בהן אנחנו חיים על התנאים המאפשרים פגיעות מיניות ועל האופן בו ניתן להפחית אותה

הדימיון המיני, מאפשר חופש ושחרור, שהכרחיים להנאה מינית ומכאן, שהשימוש בפנטזיות באופן פרטי או זוגי עשוי להוסיף ריגוש והנאה לחוויה המינית (אם כי הוא אינו מחוייב המציאות).

משחק מקדים הוא ביטוי, שמוכר לכולנו. אני לא בטוחה כמה הוא נפוץ היום, אבל אני נתקלת בו פה ושם ונראה לי, שהגיע הזמן להסתכל עליו בעיניים בוחנות ולשאול, האם וכיצד הוא משרת אותנו.

כמו בתחומים רבים, שעוצבו מתוך נקודת מבט גברית, כך גם המיניות שלנו. אולי הגיע הזמן שניקח את המושכות לידיים ונרענן קצת את המוכר?

תפיסות חברתיות משמשות כמו משקולת על צווארנו ומונעות מאיתנו את החירות התודעתית, שהיא תנאי הכרחי למיצוי פוטנציאל ההנאה המינית שלנו. אולי ננסה להתחיל ולהשתחרר מהן? מי יודעת, אנחנו עשויות לגלות שזה הרבה פחות מפחיד והרבה יותר מהנה ממה שחשבנו.

בהמשך לפוסט שעסק בבדס"מ, ראיון נוסף עם שי שפיצן ובת הר, מהמרכז למיניות אלטרנטיבית והפעם על א-מונוגמיה בהסכמה

סקירה קצרה ולא בעיניים קולנעיות: על הסרט "פרופסור מרסטון ונשות החייל", והרחבת הדעת על מדס"מ

חדירה ביחסי מין קיבלה את הבכורה על פני כל אקט מיני אחר ונחשבת ל"דבר האמיתי", למרות שישנן נשים שאינן נהנות ממנה ואחרות שממש סובלות כאבים במהלכה. האם זו גזירת גורל?

אם מיניות נשית בכללה היא טאבו, הרי שהאוננות הנשית היא האמ-אמא שלו. איך הגענו למצב הזה, ומדוע וכיצד כדאי לנו לשנות אותו?

הפוסט הזה ינסה לשבור עוד מיתוס – הפעם את המיתוס לפיו, כל סקס טוב מתחיל בתשוקה מינית עזה וספונטנית, אחרת זה לא זה. האמנם?

אחד מההבדלים בין אישה מסופקת מינית לאישה פחות מסופקת הוא, שאישה מסופקת יודעת להגדיר לעצמה מה היא רוצה, מה היא אוהבת, מה הצרכים שלה. היא יודעת לשים את עצמה במרכז (לא על חשבון בן הזוג שלה), ויודעת לתקשר את זה איתו.

על פניו, אינטימיות ותשוקה נראות כשוכנות זו לצד זו. למעשה, אם לא נשים לב, האינטימיות עלולה להפוך לאויבת הכי קשה של התשוקה.

דימוי גוף והנאה מינית קשורים זה בזה. ככל שדימוי הגוף חיובי, כך משתפרת החויה המינית, מבחינת כל האספקטים שלה – תדירות, עוצמת האורגזמות, בחירת הפרטנרים, נטילת סיכונים ועוד. מה ביכולתנו לעשות כדי לשפר את דימוי הגוף שלנו, כך שנוכל למצות את ההנאה המינית?

החברה מצפה מאיתנו להיות סקסיות, אבל כשאנחנו הופכות לרעיות, הכל קצת משתבש. את צריכה לבחור האם את האישה הטובה או המאהבת המשוחררת. משום מה, זה לא אמור ללכת יחד. האמנם?

אם יש מיתוס שצריך לנפץ כאן ועכשיו, הרי שזה מיתוס היופי. מילדות שוטפים אותנו במסרים מדכאים ומגבילים, הנוגעים להופעה החיצונית שלנו. הם פוגעים פגיעה אנושה בדימוי הגוף, בדימוי העצמי ובהנאה המינית שלנו. הגיע הזמן, שנפטר מהם ונתחיל לחגוג את עצמנו, בדיוק כמו שאנחנו.