נערות ונשים רבות סובלות כאבים בפות ובנרתיק. כיום מתחילה סופסוף התעוררות של שיח סביב הנושא, מה שנותן לגיטימציה ליותר נשים ולזוגות, לפנות לקבלת עזרה.

מכתב פתוח לחברה שלי, ששכחה את עצמה באטרף החיים והיא רוצה אחרת, אבל לא יודעת איך לעשות את זה. אמנם לא רק מיניות, אבל בעצם, המיניות שלנו קשורה בכל. הפוסט הזה נכתב בידיעתה ובהסכמתה, בתקווה שחלק מהדברים שכתובים פה, יתרמו גם לאחרות.

חוויה חדשה מהימים האחרונים הביאה אותי לתהות ולחקור אודות התפיסה הכמעט בלתי מתפשרת בדבר ההכרח שבלבישת חזיה

והפעם – פוסט שיתופי! צרור איחולים מיניים שקוראות וקוראי הבלוג איחלו לעצמםן והסכימו לחלוק עם כולנו.

הפוסט בנושא הפעלים המרכיבים את שפת האהבה עסק בכמה פעלים משמעותיים והכרחיים לצורך תקשורת אינטימית, שמאפשרת קיומה של האהבה באופן מיטבי, בעיניה של המטפלת המינית-זוגית אסתר פרל. הפעם אוסיף את השלושה האלה: לחלוק, להקשיב, לשחק/לדמיין. בואו נצלול לתוכם יחד.

כמה מילים על השפעתה של החברה והתרבות בהן אנחנו חיים על התנאים המאפשרים פגיעות מיניות ועל האופן בו ניתן להפחית אותה

רבות ורבים מתייחסים לאהבה כאל מצב נתון, כן-לא, שחור-לבן. אבל אם שואלים את אסתר פרל, המטפלת הזוגית והמינית המהוללת, מדובר במיומנות משתנה ומתפתחת, שדורשת מאיתנו כוונה ואחריות.
נשמע יופי, אבל איך, לעזאזל, משמרים ומפתחים אותה?

הפעם – לא שבירת מוסכמה, שאולי גדלת עליה, לא פריט מידע, שבלעדיו את מפספסת את מיצוי הפוטנציאל המיני שלך, לא בחינה מחדש של התפיסות המיניות שלך. הפעם: פוסט-פינוק. משחקים באוכל ומבשלים יחסים.

הדימיון המיני, מאפשר חופש ושחרור, שהכרחיים להנאה מינית ומכאן, שהשימוש בפנטזיות באופן פרטי או זוגי עשוי להוסיף ריגוש והנאה לחוויה המינית (אם כי הוא אינו מחוייב המציאות).

משחק מקדים הוא ביטוי, שמוכר לכולנו. אני לא בטוחה כמה הוא נפוץ היום, אבל אני נתקלת בו פה ושם ונראה לי, שהגיע הזמן להסתכל עליו בעיניים בוחנות ולשאול, האם וכיצד הוא משרת אותנו.

פערי חשק הוא מצב מוכר ומורכב למדי. מה אפשר לעשות, כדי להפחית
את המתח, שהמצב הזה מכניס לזוגיות מונוגמית – מבלי לפרק אותה?

מה זו שפיכה נשית? האם היא אמת, או מיתוס שנוצר כתוצאה מצריכת תרבות הפורנו, שהשתלטה על כל חלקה טובה? אז האמת היא, שקצת מכל דבר.

איך לעצב את המציאות לטובתנו, כך שתאפשר לנו לשמור על עניין ותשוקה

מין אוראלי הוא חתיכת סוגיה, בין אם אנחנו הצד הנותן או המקבל (רק על המשפט הזה אפשר לכתוב פוסט שלם!). הפעם אני רוצה לעסוק בחוויה שלנו, הנשים, כפאסיביות יחסית, בשעה שבן הזוג שלנו מענג אותנו אוראלית.

כמו בתחומים רבים, שעוצבו מתוך נקודת מבט גברית, כך גם המיניות שלנו. אולי הגיע הזמן שניקח את המושכות לידיים ונרענן קצת את המוכר?

כשנעורים, יופי ורזון נתפסים כמשקפים חיות, חיוניות, בריאות והצלחה – לא מפליא שרבות ורבים סבורים, שגיל המעבר משמעו גזר דין מוות למיניות שלנו בכלל ולתשוקה בפרט.

מיניות בגיל המעבר? יש דבר כזה! גיל המעבר מאופיין בשינויים רבים בהקשרים שונים של חיינו, כולל המיניות שלנו. אסקור פה חלק משינויים אלה ומה ניתן לעשות, כדי שנוכל להמשיך ולהנות ממנה גם אחרי העשור הרביעי לחיינו.

תפיסות חברתיות משמשות כמו משקולת על צווארנו ומונעות מאיתנו את החירות התודעתית, שהיא תנאי הכרחי למיצוי פוטנציאל ההנאה המינית שלנו. אולי ננסה להתחיל ולהשתחרר מהן? מי יודעת, אנחנו עשויות לגלות שזה הרבה פחות מפחיד והרבה יותר מהנה ממה שחשבנו.

סקירה קצרה ולא בעיניים קולנעיות: על הסרט "פרופסור מרסטון ונשות החייל", והרחבת הדעת על מיניות אלטרנטיבית

הפוסט הקודם בסדרה עסק בהשפעת המעבר לאימהות על המיניות. הפוסט הזה יעסוק בדרכים בהן אנחנו יכולות לשמור על עצמנו כנשים שלמות ומסופקות

המעבר לאימהות משפיע עמוקות על המיניות והזוגיות. כיצד ניתן להתגבר על המכשולים ולשמור על התשוקה לאחר הרחבת המשפחה

אם את נמנית על אלה, שהעזו להכניס לתוך חיי המין הזוגיים שלהן צעצועים ואביזרי מין, אשרייך וטוב לך, הפוסט הזה לא עבורך. אם לא, הוא עשוי להציג בפנייך נקודות מבט, שאולי יגרמו לך להרהר מחדש בעניין ואפילו לנקוט פעולות מעשיות.

האורגזמה הנשית היא נושא מורכב ביותר. מצד אחד, כשהיא מגיעה, היא עשויה להיות חוויה מופלאה מכל היבט שהוא. מאידך, נשים רבות כל-כך לא זוכות להנות ממנה וחלק לא מבוטל בוחר לזייף אותה. מה הסיבות לכך, ומה עשוי לקרב את בואה ולהגביר את עוצמת החוויה המינית?

חדירה ביחסי מין קיבלה את הבכורה על פני כל אקט מיני אחר ונחשבת ל"דבר האמיתי", למרות שישנן נשים שאינן נהנות ממנה ואחרות שממש סובלות כאבים במהלכה. האם זו גזירת גורל?

גם הפוסט הזה יעסוק בדרכים, שבהן אנחנו יכולות לנקוט, כדי לשמור את התשוקה בחיי המין. בעיקר נחוצים מודעות, תקשורת פתוחה ונכונות לקחת סיכון מחושב ולצאת מאיזור הנוחות.

פוסט זה נכתב באהבה עבור הנשים היקרות, שאיבדו משהו מעצמן במירוץ החיים, בתוך שגרת היומיום. כולי תקווה, שמשהו ממנו יעזור לכן לחזור לנשום, להאמין שלא הכל אבוד, ולפעול לשם כך.

אם מיניות נשית בכללה היא טאבו, הרי שהאוננות הנשית היא האמ-אמא שלו. איך הגענו למצב הזה, ומדוע וכיצד כדאי לנו לשנות אותו?

הפוסט הזה ינסה לשבור עוד מיתוס – הפעם את המיתוס לפיו, כל סקס טוב מתחיל בתשוקה מינית עזה וספונטנית, אחרת זה לא זה. האמנם?

אחד מההבדלים בין אישה מסופקת מינית לאישה פחות מסופקת הוא, שאישה מסופקת יודעת להגדיר לעצמה מה היא רוצה, מה היא אוהבת, מה הצרכים שלה. היא יודעת לשים את עצמה במרכז (לא על חשבון בן הזוג שלה), ויודעת לתקשר את זה איתו.

על פניו, אינטימיות ותשוקה נראות כשוכנות זו לצד זו. למעשה, אם לא נשים לב, האינטימיות עלולה להפוך לאויבת הכי קשה של התשוקה.

האופן בו אתם בוחרים כיצד לתקשר את המיניות שלכם, הוא אחד מהמרכיבים המשמעותיים ביותר של מיניות זוגית מוצלחת.

דימוי גוף והנאה מינית קשורים זה בזה. ככל שדימוי הגוף חיובי, כך משתפרת החויה המינית, מבחינת כל האספקטים שלה – תדירות, עוצמת האורגזמות, בחירת הפרטנרים, נטילת סיכונים ועוד. מה ביכולתנו לעשות כדי לשפר את דימוי הגוף שלנו, כך שנוכל למצות את ההנאה המינית?

החברה מצפה מאיתנו להיות סקסיות, אבל כשאנחנו הופכות לרעיות, הכל קצת משתבש. את צריכה לבחור האם את האישה הטובה או המאהבת המשוחררת. משום מה, זה לא אמור ללכת יחד.

אם יש מיתוס שצריך לנפץ כאן ועכשיו, הרי שזה מיתוס היופי. הילדות שוטפים אותנו במסרים מדכאים ומגבילים, הנוגעים להופעה החיצונית שלנו. הם פוגעים פגיעה אנושה בדימוי הגוף, בדימוי העצמי ובהנאה המינית שלנו. הגיע הזמן, שנפטר מהם ונתחיל לחגוג את עצמנו, בדיוק כמו שאנחנו.