התסריט המוכר – תשוקה מינית ספונטנית מניעה את העניינים
אני מניחה, שאצל רבות מאיתנו תסריט הסקס המושלם נראה ככה:
אנחנו חוות תשוקה מטורפת לבן הזוג, מרגישות עוררות פיזית שלא ניתן לעמוד בפניה, נהנות מיחסי מין סוערים שבסופם אורגזמה קוסמית ואז אנחנו צונחות מעולפות ומסופקות בשמחה לצד בן הזוג הנפלא שלנו! Mission Completed!
איך אני מרשה לעצמי להניח את ההנחה הזו? אני פשוט מבססת אותה על הנחה נוספת – רובנו יצירות של אותה תרבות מערבית, צפינו באותם הסרטים, קראנו את אותם ספרים (פחות או יותר. מודה שדילגתי על "מלחמה ושלום" ועל "החטא ועונשו").
יודעת מה? צודקת. הגזמתי בתיאורים. בואי נסתפק בתהליך הבא – מרגישות חשק ספונטני, מתעוררות מינית, מקיימות יחסי מין, שבסופם אורגזמה והרגעות שבאה בעקבותיה – ואם התהליך לא מתרחש באופן הזה, הרי שמשהו לקוי בו.
למעשה, זה בפשטות, מודל התגובה המינית שהיה מקובל עד לפני מספר שנים על חוקרי מיניות.
אז איפה הבעיה?
אין בעיה, אנחנו פשוט נשים. אצל נשים, כל העניין הזה של תשוקה, חשק, הרבה פעמים חמקמק ומפותל בניגוד לגברים.
אנחנו בהחלט עשויות להרגיש פתאום תשוקה מינית ולרצות לממש אותה, אך זה ממש לא מחוייב המציאות. אנחנו בנויות ככה, שהרבה יותר קשה לנו לנתק את עצמנו מהעניינים, שמעסיקים אותנו במהלך היומיום ונדרשת התכוונות ופעולה, כדי שהיא תתעורר.
להעיר את התשוקה משנתה
במשך שנים, חוסר חשק מיני אצל נשים נחשב להפרעה של ממש. נשים שלא חוו תשוקה, העדיפו לוותר על סקס (אלא אם המטרה יתה להביא ל"שקט תעשייתי", כלומר, שבן הזוג יהיה מסופק ומרוצה, או שהן ממש רצו להרחיב את המשפחה).
בעזרת המודל החדש יחסית, שפיתחה חוקרת המיניות פרופ' רוזמרי בסון ושנקרא Responsive Desire, "תשוקה תגובתית", אפשר היה להתחיל להסתכל על התגובה המינית הנשית כעל תהליך מורכב ומגוון יותר.
החשק או התשוקה לא נתפסים עוד כתגובה, שחייבת להיות ספונטנית ומקדימה ליחסי המין, אלא שניתן לעורר אותה לפני ותוך כדי קיום יחסי המין עצמם. וואו, זו חתיכת חידוש!
זה אומר, שהעובדה שאת לא מרגישה תשוקה בוערת לפני, אינה אומרת בהכרח שאין טעם לנסות ולקיים יחסי מין.אם החשק אינו חלק מתהליך ליניארי, הוא עשוי להצטרף בכל שלב שהוא.
ברור שאין מתכון פלאים שמתאים לכולן. אחת תתגרה מנשיקות בעורף ולחישות באוזן, בעוד אחרת תתגרה מנגינת סקסופון ואור נרות. לאחת די בלצפות בבן זוגה מקריא לילדים סיפור לפני השינה, בעוד אחרת תזדקק לעיסוי ממושך.
לאט לאט את עשויה לגלות מהם הדברים שמעוררים אצלך את התשוקה המינית, כאשר את רוצה שהיא תתעורר והיא טרם הגיעה באופן ספונטני. כך גם תוכלי להזכיר לבן זוגך, מה נחוץ לך כדי לעשות סוויץ' מ-Off ל- On.
למה לטרוח?
אם בשלב הזה את שואלת את עצמך: "למה כל הטרחה הזו, אם לא בא לי"? אז הנה התשובה על רגל אחת: סקס, כשהוא נעשה עם הפרטנר הנכון ומהסיבות הנכונות לנו, תורם לבריאות ומאריך את תוחלת החיים, מביא לרוגע נפשי ולתחושת רווחה, הוא מעלה את תחושת הערך העצמי, תורם לאינטימיות ולקרבה בין בני הזוג ועשוי להביא לעונג עילאי.
לי אלו נראות סיבות מעולות לנסות ולהכנס לעניינים, גם אם מלכתחילה אינך מרגישה אש בוערת בין רגלייך. אל תתני לחוסר החשק הראשוני, להיות האינדיקטור היחיד, שיקבע עבורך האם תתני צ'אנס למהלך או לא. על זה נאמר: את ה"לא" כבר יש לך, מקסימום יהיה לך "כן".
חוסר חשק מיני זמני או קבוע
ישנם גורמים רבים ומגוונים לחוסר חשק זמני או קבוע, ובכל מקרה, כזה שנמשך תקופה :
גורמים פיזיולוגיים (כאבים בחדירה, הריון, אחרי לידה, טיפולי פוריות, הורות לילדים צעירים, גיל המעבר, הזדקנות, מחלה, עייפות, עומס).
גורמים רגשיים (דאגה לבן משפחה חולה, פיטורין, חוסר שביעות רצון מהעבודה או מהקשר, פגיעה מינית).
גורמים אישיותיים (חסמים שהם תוצאה של חינוך וסביבה, דימוי גוף שלילי) ועוד.
במצבים כאלה, יהיה מוגזם לצפות, שיצירת אוירה מתאימה או התכווננות אל עבר קיום האקט המיני, יספיקו כדי להתגבר על הקשיים, שמונעים עוררות מינית וכדאי יהיה לשקול פניה למתן יעוץ או טיפול מיני, זוגי או אישי, כתלות במצב.
אחכה לך בפוסט הבא, אשמח שתבואי.