האם הסקס יחזור להיות אותו הדבר?

כמו שטבעי לרצות שהדברים יחזרו למה שהיו לפני ה-7/10, כל כך נורמאלי שהם לא חוזרים, לפחות לא כרגע. עכשיו, יותר מתמיד, נדרשות סבלנות, הכלה והקשבה כנה ועמוקה לעצמנו ולמי שאיתנו.

עברנו טראומה קולקטיבית בלתי נתפסת, שאנחנו עדיין בתוכה. אמנם לא נוכל להאיץ את התהליכים לטובה, אבל נוכל לנסות להיות במודעות ובכוונה, לדאוג שהם יתפתחו לכיוון בו אנחנו מעוניינים.

במציאות הלא נורמאלית שלנו, כל תגובה היא נורמאלית

בהקשר של המיניות – 

נורמאלי שתרצי להיות לבד, או שלא יבוא לך שיגעו בך.

נורמאלי אם את לגמרי לא בעניין של סקס אבל ממש זקוקה לחיבוק.

נורמאלי אם את בתחושת חשק מוגבר, אבל למרות זאת לא מצליחה להנות.

נורמאלי אם את נהנית מאוד.

נורמאלי כל מקום אחר על הסקאלה.

הרצון של חלקנו לחזור לעניינים הוא מובן. איבדנו שליטה על כל פן בחיינו ואנחנו רוצות לנסות ולהשיב אותה. בשעה שהמוות מקיף אותנו מכל עבר, המיניות עשויה לספק תחושת חיים.

מאידך, הרצון הזה עלול להתקל בקשיים ואולי אפילו ליצר לחץ, על שני הצדדים. כדי למנוע אותו, כדאי לגשת למיניות לאט, בזהירות, בעדינות, בקשב. במקום לשאוף לחזור לשגרת הסקס, כדאי לנסות ליצור משהו חדש, אחר ומותאם.

מה תוכלו לעשות?

מה תוכלו לעשות כשאתם יחד, בין אם שניכם בבית באופן קבוע ובין אם אחד מהצדדים בסדיר או במילואים ובקושי מגיע הביתה?

ראשית, כרגיל, כדאי להוריד את המשימתיות מסדר היום. הלחץ על סקס לא יתרום לכם דבר, רק יכביד.

מגע

נסו  להיות קשובים לעצמכם ולהבין למה אתם זקוקים כרגע. אם מתאים, הציעו בעדינות קרבה ומגע. ליטוף, חיבוק, התכרבלות, עיסוי, מקלחת משותפת. מגע אוהב לא רק שהוא נעים, הוא גם מביא לעליה בהורמוני החיבה וגורם לירידה בהורמוני הסטרס, וכולנו יודעות כמה אנחנו זקוקות וזקוקים כרגע לירידה בהם. אם מכאן הדברים יתגלגלו הלאה לרצון שניכם, יופי. ואם לא, ונהניתם מהיחד של שניכם –  גם יופי, ולא פחות משמעותי.

תקשורת

אני יודעת על בשרי כמה מאתגר בימים האלה לנהל תקשורת קבועה ופתוחה. אני גם יודעת על בשרי, כמה הדבר הכרחי. כל אחד מכם חווה את הקשיים באופן שונה, חושש מדברים אחרים, ואצל כל אחד עולים צרכים שונים. לא תוכלו לנחש אותם, תצטרכו לגלות התעניינות, פתיחות ורצון כן להקשיב.

נסו להיות טובים ורגישים זה לזו, אחרת הקשיים עלולים להפוך לכדור שלג שהיה הרבה יותר קשה לעצור. נסו להכיל ולקבל את השונות ביניכם ולהמנע מפנקסנות ומביקורתיות, שהן הרסניות תמיד ובטח בימים מתוחים כאלה. למרות כל המתח, נסו להיות חומלים.

אני מזמינה אותך לפנות אלי בפרטי בכל דרך ועם כל שאלה שקשורה במצב, גם אם היא נראית לך טיפשית או מורכבת.

אני מבטיחה להשיב עליה כמיטב יכולתי, ולהסתייע במידת הצורך בקולגות, שעושים ועושות מאמץ משותף להקל ככל האפשר את הקשיים האלה.

אם תראו שהדברים אינם מסתדרים בעצמם, אני מציעה שתשקלו קבלת עזרה מקצועית.

מאחלת שאט אט תעזו לתת לחלקים הטובים והנעימים להיכנס חזרה לחיים ותצליחו בכך, גם אם בצעדים קטנים וזהירים.

ימים שקטים שיבואו על כולנו, ימים מבשרי טובות.

שלך,

רוית