מהי גילנות?
גילנות (ageism) היא דעה קדומה כנגד אדם, הנובעת מגילו. היא מבוססת על סטראוטיפים ומתבטאת באפליה על רקע גיל (בדומה ל-racism, sexism… ).
אם את נגועה בגילנות, מיד תביני מדוע כדאי לך להזדרז להוציאה מהחיים שלך. ההמלצה הזו תקפה גם אם תסתכלי על הנושא בזווית ראיה צרה, כזו הנוגעת אך ורק לטובתך האישית.
ארווין יאלום, פסיכיאטר וסופר אמריקאי, הציע, שרבים מהפחדים ומההטיות שלנו לגבי זקנה, נעוצים בחרדה הקיומית שיש לנו בהקשר של המוות. בשלב מסוים בחיינו אנחנו מבינים, שהחיים הם בעצם כרטיס לכיוון אחד וכי כל יום שחולף מקרב אותנו צעד נוסף אל עבר ה”יעד”. ביננו, מי מאיתנו להוט להחזיק כרטיס כזה?
יאלום גם טען, שסקס נחווה פעמים רבות ככוח-חיים, המייצר ומשמר תחושה של חיות ושל חיוניות, כלומר, עשוי להוות מעין “תרופת נגד” לחווית הזקנה ולמוות שבסופה.
עכשיו אנסה לחבר את הנקודות, אבל לפני כן, קטע קצר מהסדרה Grace and Frankie’ (Netflix)’ שמומלצת באופן כללי ובהקשר של גיל, יחסים ומיניות, בפרט:
במיוחד בשבילך
מדוע לא משתלם ללקות בגילנות (עם דגש על המיניות שלכםן)?
גילנות (בניגוד לגזענות, נגיד) סופה שתחזור אליך כבומרנג. הרי אף אחד אף פעם לא הצליח לברוח מההתבגרות ומההזדקנות (יש רק דרך אחת לעשות זאת, והיא לא מאוד מומלצת). משמעות הדבר היא, שכל החיצים הרעילים בהם החזיקה הגילנית בצעירותה, מופנים בבגרותה גם כלפיה, בין אם במחשבות, במילים או במעשים.
אם, למשל, הגילני החזיק בתפיסה, שסקס הוא רק לצעירות ולחתיכים, ושביצועים הם לב ליבו של העניין, הרי שכאשר הוא יזדקן, הוא עלול לחוות שבר רציני. הוא כבר לא צעיר, לא חתיך לפי תפיסתו, והביצועים כבר לא משהו לרוץ ולספר עליו לחבר’ה. בנוסף, הוא עלול למצוא את עצמו בקושי מול בני ובנות גילו, שאליהם הוא מתייחס בזלזול, משהו בסגנון: “נכון שאני בגילם אבל אני נראה ומתנהג לא לגילי והם נראים מתנהגים כמו זקנים”.
לעומת זאת, יש כאלה שנהנים ונהנות
באותה שעה, בדירה הסמוכה, אולי חי לו זוג מזדקן, שמקבל את הגיל המתבגר ואת שינויי הגוף המגיעים איתו, כחלק מהחיים. הם מושפעים פחות מציפיות חברתיות ומטפחים מגע וחיבה כעניין שבשגרה. לזוג כזה, סיכויים גבוהים בהרבה להנות מהמיניות שלהם גם בעשורים האחרונים של חייהם וזאת משום, שבמקום להתאבל, הם פועלים להנות מהקיים ולשמור על תחושת החיות והחיוניות, שהמיניות שלהם מספקת להם (אפרופו יאלום, מעלה).
ועכשיו קצת מספרים (נורא מעודדים, בחיי!).
מה אומרים המחקרים?
מחקרים מראים, שבקרב בני ובנות 65-80, 76% הסכימו שסקס הוא חלק חשוב ביחסים רומנטיים בכל גיל ו- 54% מאלה שביחסים רומנטיים טענו שהם פעילים מינית. 73% טענו שהם מרוצים מחיי המין שלהם!
האם תרצו להיות ב-20 ומשהו אחוז המבואס? אם לא, תתחילו מלשמוט את האחיזה בגילנות. זה אולי לא יספיק בתור פתרון יחיד לאיכות חיי המין שלכםן בגילאים המבוגרים (לשמחתי ישנם כלים רבים שעשויים להיטיב איתכםן), אבל זו בהחלט התחלה טובה. חוצמיזה, פחות אפליה בעולם, ולא משנה על איזה רקע, היא תמיד מבורכת.
המלצת ספר
בספרה רק חיבוק מביאה המחברת עמיה ליבליך, אסופת ראיונות שקיימה עם גברים ונשים, שנמצאו או נמצאים בזוגיות מבוגרת. הם מתארים את הקשיים והאתגרים, את השינויו והגילוי, את השמחה והאכזבות וכמובן עוסקים גם במיניות שבגיל המאוחר.
אם מציאות שבה מתקיימת מיניות בגיל השלישי, נראית לכםן כמו מציאות מדומה, הספר הזה עשוי להרחיב ולשנות לכםן את נקודת המבט.
שיפור המצב הקיים
לשמחתי, חלק לא מבוטל מהפונות אלי, הן נשים בגילאים המבוגרים. מרגש אותי בכל פעם מחדש, לשמוע מאותן נשים עד כמה קיומה של המיניות בחייהן חשובה להן וכמה הן מוכנות ללמוד ולהשקיע, כדי לשפר אותה. אותן נשים חכמות מכירות בהשפעתו של הגיל על גופן בכל הקשר שהוא, אולם במקום לומר נואש, הן מחפשות דרכים שיסייעו לאנרגיה המשמחת הזו, להמשיך ולהיות חלק מחייהן.
אם את חווה את השפעת הגיל על המיניות שלך, אני מזמינה אותך לדבר איתי, כדי שנבחן יחד מהם האתגרים שניצבים בפנייך כעת וכיצד ניתן לנסות להתמודד איתם ובכך להפחית את השפעתם.
והערה קטנה: אם במקרה את עובד עם האוכלוסיה הבוגרת – אנא, עשי הכל לפרגן ולאפשר לאותם גברים ונשים לקיים חיים פעילים מינית – זה עשוי להאריך את חייהם ויותר מכל – עשוי לשפר את איכותם.
אני אחכה לך בפוסט הבא, אשמח לבואך.
שלך, רוית